לדף ראשי




פומבדיתא - עיר בבבל. קרובה לעיר סורא. שם היה עיקר ישיבת החכמים בזמן התלמוד. במשנה אמרו כי בקידוש החדש בראשונה היו משיאין משואות מהר המשחה לסרטבא וכו' ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש (ר"ה כ"ב), ואמר רב יוסף: מאי גולה? זו פומבדיתא (שם כ"ג). רש"י פרש שאנשי פומבדיתא המה מודיעין לכל בני הגולה, כי פומבדיתא הייתה מרכז בני הגולה בבבל.
בגלל מקומה המרכזי של פומפדיתא אסר ר' יהודה לעזוב את העיר ולעלות לארץ. רבה ורב יוסף אמרו שאפילו מפומבדיתא לבי כובי אסור לצאת (כתובות קי"א)
מלשינים הלשינו אל רבה בר נחמני שהוא מבטל ממלאכתם 12,000 תלמידים בירחי דכלה ואוצר המלך ניזוק (ב"מ פ"ו).

התלמידים בפומבדיתא היו חריפים מאד, ואמרו עליהם כי היו מעיילי פילא בקופא (בנקב) דמחטא, כלומר שמתרצין תירוצים בדוחק בדרך הפלפול (ב"מ ל"ח).
התלמידים בפומפדיתא לא היו בני תרבות כמו במתא מחסיא, והם בחרו בישיבת פומבדיתא מפני שהעיר הייתה יפה, בתיה מהודרים והניקיון שורר שם. לכן יעץ רב משורשיא לבניו: תיבו אקילקלי דמתא מחסיא ולא תיבו אפדני דפומבדיתא (הוריות י"ב). ופרש"י: מתא מחסיא הוו ת"ח ראוים להוראה ותרבות יפה הייתה בהם, אבל בפומבדיתא לא הוו תרבות מעליא כ"כ, וקאמר להם מוטב לדור באשפה במתא מחסיא מלדור בארמונות פומבדיתא.

פומבדיתא הייתה מקום תעשיית פשתים (גטין כ"ז. ב"מ י"ח). היו שם רמאים וגנבים. אביי הראה לרבא רמאים בפומבדיתא שנתן להם מלבוש וכפרו בו (ב"מ מ"ו). בין אנשי פומבדיתא היו גנבים מומחים, עד שהיה למשל בפי רב: פומבדיתאה לויך אשני אשפיזך (חולין קכ"ז).

חכמי התלמוד שישבו בפומבדיתא
בגמרא חשבו דייני דפומבדיתא רב פפא בר שמואל, סבי דפומבדיתא רב יהודה ורב עינא, חריפי דפומבדיתא עיפה ואבימי בני רחבה, אמוראי דפומבדיתא רבה ורב יוסף (סנהדרין יא), סבי דפומבדיתא הוו תני במעשה בראשית (חגיגה י"ג).
ר' יהודה היה ראש בפומבדיתא. ומסופר על ההוא גברא מנהרדעא דעל לבי מטבחיא בפומבדיתא, אמר להו הבו לי בישרא, אמרו ליה נטר עד דשקיל לשמעיה דרב יהודה בר יחזקאל וניתיב לך. אמר מאן יהודה בר שויסקאל (כנוי בדרך גנאי) דקדים לי דשקיל מן קמאי! ושמתיה רב יהודה, שהיה מזלזל בכבודו, ומכריז עליה דעבדא הוא (קדושין ע'. רש"י).
ר' יהודה תיקן לנשים בפומבדיתא לטבול ביום משום צינה (נדה ס"ו).
רבב"ח איקלע לפומבדיתא ולא הלך לדרשת רב יהודה (שבת קמ"ח).
עולא איקלע לפומבדיתא, א"ל רב יהודה לרב יצחק בנו לך והביא לו סלסלה של פירות (במתנה) ותראה איך הוא מבדיל (אם יידע לסדר הברכות), ולא הלך בעצמו אך שלח את אביי אליו (פסחים ק"ד).
במקום אחר ספרו כשאיקלע עולא לפומבדיתא נתנו לו סל של תמרים ומחירם היה בזיל שלושה סלים בזוזא, ואמר עולא מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא וכו' (שם פ"ח).
רבה היה שם (ב"מ י"ח) והיו אנשי העיר שונאים אותו על שהוכיחם במילי דשמיא (שבת קנ"ג).
ר' יוסף ישב בפומבדיתא (חולין ע"ב) והיה שם ראש ישיבה (רש"י ברכות כ"ח).
פולמוסא אתא לפומבדיתא וברחו רבה ורב יוסף (חולין מ"ו).
רב אויא סבא מפומבדיתא (חולין קכ"ד)
אמר רב נחמן מצאתי לרב אדא בר אהבה ולרב חנא (או הונא) חתנו דיתבי וקא מקווי אקוותא בשוקא דפומבדיתא (יבמות פ"י) פרש"י מקהילים תלמידים סביבם לשמוע דבריהם. לשון אחר: דמקהו אקהתא מקשין קושיות זה לזה.
רבא מספר כשבא לפומבדיתא סבבהו נחמני (הוא אביי) בראיות ושאלות, שחשב שפסק שלא כהוגן (ע"ז נ"ח).
רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדיתא ביו"ט שני של עצרת (פסחים נ"ב).
רמי בר דקולי מפומבדיתא (חולין ק"י).
רפרם ישב בפומבדיתא והיה לו בכור (בכורות ל"ו).

סדר הזמנים בפומבדיתא עד רב האי גאון
כאשר נחרבה נהרדעא ע"י אודינתוס בשנת 259, 12 שנה אחרי מות רב ו- 5 שנים אחרי מות שמואל, העתיקו התלמידים ישיבתם לפומבדיתא ויסד שם ישיבה ר' יהודה ב"ר יחזקאל תלמיד רב ושמואל. רבה בר נחמני מת שם בשנת 331, ר' יוסף בשנת 333, ואביי בשנת 338. רב נחמן בר יצחק תלמיד רב מת בשנת 356.

בזמן הגאונים היו שם ר' שרירא גאון ורב האי גאון שמת בפומבדיתא בשנת 1038, וקודם לו היה רב כהן צדק בר מר יוסף בזמן המחלוקת עם עוקבא ראש גולה ודוד בן זכאי, ורב כהן צדק גאון לא רצה בשררות דוד והוכרח להתפטר מגאונותו ובא אחריו רב מבשר גאון. רב כהן צדק מת בפומבדיתא בשנת 935.



הערות לערך:
שם המעיר:
הערה:
פומפדיתא הפכה היום לעיר פלוג"ה .

בעיראק של היום.
בברכה יצחק כהן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן