לדף
ראשי
פרל יוסף
אחד מאבות הההשכלה בגליציה. סופר ועסקן צבורי. 1773 - 1839. לחם בחסידים ובמנהגיהם. פרל יוסף - אחד מאבות הההשכלה בגליציה. סופר ועסקן צבורי. נולד בטרנופול בשנת תקל"ד (1773) ומת שם בשנת ת"ר (1839). אביו היה עשיר גדול, חינכו לפי רוח הזמן ההוא בלימוד התלמוד והפוסקים, ובגיל ארבע עשרה השיאו אשה. למרות רצון אביו, שהיה מתנגד, התחבר עם החסידים ולמד את דרכיהם. כדי להרחיקו מהשפעתם שלחו אביו לווינה וערי השכלה אחרות בשביל מסחרו, שם פגש עולם חדש ושאיפות שהיו זרות לרוחו. הוא החליט לרכוש דעה ולהפיץ השכלה בין אחיו בארצו. בבראדי התידד עם דוב בער גינצבורג, שהשפיע גם על רנ"ק, והביאהו אתו לטרנופול ללמוד מפיו. עשרו וחכמתו עמדו לו להיות אחד המשפיעים על חיי היהודים בארצו. ידיעותיו ומדותיו, והשתדלותו להיטיב את מצב בני עמו בחומר וברוח, מצא חן בעיני שלטונות רוסיה (עת העיר הייתה תחת חסותה) ואוסטריה. שני הקיסרים, כל אחד בשעתו, כבדו אותו באותות זהב, והגדילו את כבודו והשפעתו, עד שקראו אותו "השר החכם", וחברת מפיצי ההשכלה בברלין מנתהו לחבר כבוד. פרל, שהיה חברם של ראשי חכמי ישראל בארצו, רצה לחדש את שיטות החינוך. לתכלית זאת יסד את בית-הספר הראשון לפי התכנית שדרש הקיסר יוסף השני (1813). אחריו נוסדו עוד שני בתי ספר, אחד בבראדי ואחד בלבוב. התלמידים שהיו מוכשרים לכך למדו גם אומנות, "ובמוצא כספו הרב ובהתאמצו אצל אדוני הארץ" נעשו רבים מהם "אומנים מפוארים שכלכלו את ביתם בכבוד". הוא גם יסד בית כנסת, והוא בעצמו דרש בו כפעם בפעם באזני הצבור בשפה הגרמנית. הוא חשב גם כן ליסד ספריה עממית, ובצואתו השאיר את כל ספריו רבי הערך, שמספרם עלה לארבעת אלפים, לבית הלמוד אכונן. כשנה לפני מותו נסה להושיב את שי"ר על כסא הרבנות בעירו נגד רצון הקהלה, שעה שהרב ואב"ד שהיה זקן מופלג ומפורסם לא מחל על כבודו. דבר זה גרם לכך שבסוף ימיו נודע כאיש ריב ומדון. כסופר פרל היה אויב החסידות והחסידים ונלחם בהם גם בספרים סאטיריים שכתב. "מגלה טמירין" - מעין מכתבים ששלחו שני חסידים איש לחברו, יצא בשנת תקע"ט בשם עט "עובדיה בן פתחיה". תכלית הספר הייתה לגלות את - "מסתריהם, מנהגיהם ונמוסיהם, דרכי חייהם בביתם ובלכתם בדרך, רביהם וספריהם, נכליהם הבליהם וכזביהם, בלשון עלגים שלהם" (שי"ר בכה"ע תקצ"ב)."בוחן צדיק" (1838) נכתב בסגנון סאטירי מקובל. ביקורת מעשיהם ועסקיהם של חסידים ורביים אשר ראה אותם בהיותו "רואה ואינו נראה". רפופורט העיר שלא היה "משכיל ושוקד על ספרים עברים בארץ אשכנז אשר לא קרא את הספרים האלה ואשר לא שש על אמרותיהם כמוצא שלל רב". מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|