לדף ראשי



פרקי דרבי אליעזר - ספר מדרשים ואגדות ממעשה בראשית וימות עולם עם מנהגים ודינים.
יש שקוראים אותו ברייתא דרבי אליעזר או הגדת רבי אליעזר. הספר מיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס המכונה הגדול.
רב עמרם גאון אומר: ראינו ששנה בפרקי ר' אליעזר בן הורקנוס שמצוה להסתכל בצפרניו (בהבדלה), מיהו אין רגילין חכמים בכך (סידור רע"ג דף ל"ב ע"א).
הרמב"ם מביא דבריו ואומר: ראיתי כי אליעזר הגדול דברים בפרקיו הנקובים בשם הידועים פרקי ר' אליעזר וכו' (מורה מ"ב פכ"ז).
דברי בקורת של הרמב"ם במורה נבוכים על פרקי דרבי אליעזר

ספר הערוך מביאו בשם ברייתא דרבי אליעזר (ערך קרקם, ורש"י לבראשית י"ז ג', ורד"ק בשורשים ע' עור).
רבנו תם בתוספות (כתובות צ"ט.) מביאו בשם הגדה דרבי אליעזר בן הורקנוס וכן בספר הישר סימן תקס"ח.
כל הקדמונים האלה יחסו את הספר לרבי אליעזר הגדול. במהלך השנים נוספו בו מאמרים ממחברים , והספר כפי שהוא אצלנו נסדר כנראה במאה התשיעית.

תוכן הספר
לשון הספר קרוב יותר ללשון המשנה. לשונו קצרה ורמזים בה, מחכמת הקבלה. לפעמים הוא מפרש את המקרא לפי פשוטו, בשיטת רבי אליעזר בתלמוד, שהוא מפרש עין תחת עין ממש (ב"ק פ"ד).

בספר נמנו שמות של אנשים שאינם מוזכרים בתנ"ך: אמיה דאברהם (פכ"ו ונזכרת גם בב"ב צ"א.); אשתו של לוט ובתו (פכ"ה); נשי ישמעאל (פ"ל); אסנת אשת יוסף שם אביה ואמה (פל"ח); שם ראש אפרים המוציא את ישראל ממצרים קודם זמנו (פמ"ח); שם האשה שנרמס ולדה בחומר בעבודת מצרים באחרונה (שם); שם בעלת האוב (פל"ג); שם בן הצרפתית ובעלה של השונמית; שם האיש אשר נגע בעצמותיו בקבר אלישע ויחי, ושם אשתו ושם בנו (שם); שם החכמים אשר שלח סנחריב לשומרון להורות הכותים משפט אלהי הארץ (שם).

נמצאים בו דינים ומנהגים: בפרק ט"ז: חתן אינו יוצא לבדו לשוק; פי"ז מנהג אבלים לכנוס לביהכ"נ; פי"ח כמה מצות שצריכין עשרה; פ"כ מנהג הבדלה; פכ"ט הרוחץ עם הגוי וכסוי הערלה לאחר המילה בעפר ומנהג כסא של אליהו; פל"ח חרם פת של כותים השמרונים; פמ"ו מנהג התקיעה מר"ח אלול; ביוה"כ עומדין על רגליהם ולובשין לבנים וכו'.
נמצאים בו דינים שהם נגד הגמרא, והם לפי שיטת רבי אליעזר. זו ראיה שנתחבר על ידי רבי אליעזר, כי אחרי חתימת הגמרא לא יפסוק איש נגד ההלכה הקבועה.

סדר הפרקים
פרקי דרבי אליעזר אליעזר יש נ"ד פרקים.
עד פרק ט"ו הוא מסודר והולך על פרשיות התורה כסדרן.
פרק ט"ו מוסב על להט החרב המתהפכת.
בפרק ט"ז ופרק י"ז מדבר מענייני נטילת חסדים. מקומו הראוי לו היה אחר פרק י"ב המסיים בגמ"ח דאדה"ר.
מפרק י"ח ואילך חוזר לסדרה של תורה, דורש והולך עד פרק כ"ד בני נח והפלגה ואברהם, וסמכו עניין לו פרק כ"ה סדום שאינו נכנס בעניין שאר סיפורי אברהם, שדורש מן פרק כ"ו ולהלן בעשרה ניסיונות, ומונם עד פרק ל"א.
פרק ל"ב ופרק ל"ג ענייני יצחק וגלגל שם עניין הצדקה ומסיים בתחיית המתים בפרק ל"ד.
חוזר לסדרה של תורה מן פרק ל"ה עד פרק מ', ובו דורש בעניין משה בחורב, וסמך בפרק מ"א מתן תורה.
פרק מ"ב בשלח פרעה, ומגלגל בתשובת פרעה בים ברכת הרוצה בתשובה בפרק מ"ג.
בפרק מ"ד חוזר לכסדרן לפרשת עמלק.
פרק מ"ה מעשה העגל.
פרק מ"ו לוחות שניות וסיים בסלחתי כדבריך.
פרק מ"ז הוא תשלום עניין העגל, וגלגל אגבו כל ישיבה וכו' עניין שטים. ואח"ז סדר ברכת גואל ישראל.
פרק מ"ח בגאולת מצרים וסומך לו גאולת ישראל ע"י מרדכי בימי המן.
פרק מ"ט התחיל באגג וסיים בפרק נ'. אח"ז סדר ברכת רופא חולים.
פרק נ"א ברפואה.
פרק נ"ב ונ"ג בחלי חזקיהו ורפואתו.
פרק נ"ד ברכת רופא חולים.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן