לדף ראשי



הנאמר לפני ברכו של שחרית בשבת ויו"ט, והיא חתימה לפסוקי דזמרא.
חלק ממנו נתקן בזמן המשנה, והשתמשו בו אז בברכת גשמים, 'אילו פינו מלא שירה כים' (ברכות נ"ט: תענית ו':);
החלק השני היו חותמים בו הגדת ליל פסח ונקרא ברכת השיר (פסחים קי"ח.). כנראה שהוא החלק הראשון של נשמת, עד 'אילו פינו', העוסק בחיוב הברואים והנשמות לברך את ה' ולפאר ולרומם זכרו, והיה חותם בברכה 'מהולל ברוב התשבחות';
החלק השלישי הוא המאמר 'כל פה לך יודה' עד 'עבדך משיחך', היא הוספה של הגאונים אשר חברו את שני החלקים הראשונים ועשו מהם שיר ושבח אחד.

יש מיחסים את השיר לשמעון בן שטח, או לשמעון בן כיפה, ורמזו בו שמו למפרע: שוכן עד, מי ידמה, עד הנה עזרונו, ואילו פינו, נשמת (ר"ת שמעו"ן).

באשר לייחוס השיר לשמעון בן כיפא, הוא השליח הנוצרי פטרוס, כותב רש"י דברים חריפים אלה:

ויש אומרים על אותו שמעון פטר חמור שהוא יסד אותו תפילה כשהיה יושב על הסלע, וחס ושלום שלא תהא זאת בישראל, וכל האומר דבר זה כשיבנה בית המקדש יביא חטאת שמנה [מחזור ויטרי 282]

יש שתי נוסחאות כפי מנהג הספרדים והאשכנזים (עי' סדר רב עמרם גאון 27 ומחזור ויטרי 148). בנוסח אשכנז יש 340 מלים, ונראה כי "מבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע" וכו' היא הוספה מאוחרת אחרי שנוסדה דת הנוצרית.

באבודרהם כתב על סיום של נשמת: י'שרים צ'דיקים חסידים קדושים ר"ת יצחק, תתרומם תתברך תתקדש תתהלל ר"ת רבקה, ע"ש המחבר ואשתו.
אין אומרים אותו בחול אלא בשבת ויו"ט כי אז יש לישראל נשמה יתירה (מנהגי מהר"י טירנא מנהג של שבת).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
אמירת נשמת בשבת ובחג, הרב מרדכי ברויאר
רשות לנשמת, רבי שלמה בן אבון



הערות לערך:
שם המעיר: שמואל גלברד
הערה: הקטע המובא ממחזור ויטרי, אינו של רש"י אלא של תלמידו ר' שמחה ויטרי

שם המעיר: ישראל זיידה
הערה: מה שכתב הרב שמואל גלברד נכון לגבי הניסוח "כותב רש"י", כי את המחזור כתב ר' שמחה מוויטרי תלמידו של רש"י.
אך לכאורה ברור שדברי ר' שמחה במחזור הם דברי רש"י.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן