לדף ראשי




מסוד חכמים
רשות לש"ץ לפני החזרה על תפילת העמידה

מִסּוֹד חֲכָמִים וּנְבוֹנִים. וּמִלֶּמֶד דַּעַת מְבִינִים.
אֶפְתְּחָה פִּי בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים.
לְחַלּוֹת וּלְחַנֵּן פְּנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים:

יראתי בפצותי שיח להשחיל
רשות לשליח צבור:
שם המחבר חתום בראשי החרוזות: יקותיאל בר משה חזק ואמץ יחי

יָרֵאתִי בִּפְצוֹתִי שִׂיחַ לְהַשְׁחִיל.
קוּמִי לְחַלּוֹת פְּנֵי נוֹרָא וְדָחִיל.
וְקָטֹנְתִּי מַעַשֹ לָכֵן אַזְחִיל.
תְּבוּנָה חָסַרְתִּי וְאֵיךְ אוֹחִיל.
יוֹצְרִי הֲבִינֵנִי מוֹרָשָׁה לְהַנְחִיל.
אַיְּלֵנִי וְאַמְּצֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחִיל.
לַחֲשִׁי יֵרָצֶה כְּמַנְטִיף וּמַשְׁחִיל.
בִּטּוּיִי יֻמְתַּק כְּצוּף נְחִיל.
רָצוּי בְּיֹשֶׁר וְלֹא כְּמַכְחִיל.
מְשַׁלְּחַי לְהַמְצִיא כֹּפֶר וּמְחִיל.
שַׁאֲגִי יֶעֱרַב וְלֹא כְּמַשְׁחִיל.
הֵעָתֵר לְנִגָּשִׂים וְנֶחֱשָׁבִים כְּזָחִיל.
חַנּוּן כְּהַבְטִיחֲךָ לִבְנִקְרַת מְחִיל.
זַעֲקִי קְשֹׁב בְּעֵת אַתְחִיל.
קְרָבַי יֶחְמְרוּ בְּחָקְרָךְ חַלּוֹחִיל.
וּמֵאֵימַת הַדִּין נַפְשִׁי תַבְחִיל.
אִם כִּגְמוּל, הַלֵּב יָחִיל.
מְקוֹרֵי עַפְעַפַּי אַזִּיל כְּמַזְחִיל.
צְדָקָה אֲקַוֶּה מִמְּךָ וְאוֹחִיל.
יֹשֶׁר הוֹרַי זָכְרָה לְהַאֲחִיל.
חַם לִבִּי בַּהֲגִיגִי יַגְחִיל.
יִסְתָּעֵר בְּקִרְבִּי בְּעֵת אָתְחִיל:

פירושים: מסוד חכמים וכו' - הפיוטים מבוססים על דרשות חז"ל. (הש"ץ מבקש רשות להגיד פיוטים שיסודם דברי חז"ל). מסוד - אסיפת. ומלמד וכו' - מתלמודם של מביני דעת.
שיח - תפילה. להשחיל - להוציא (מפי). קומי - כשאני קם. לחלות - לבקש. ודחיל - נורא (בארמית). אזחיל - אפחד. אוחיל - אקווה (לבקש). מורשה - התורה. להנחיל - לנחול (להבין את התורה). איילני - חזקני. וחיל - ורעד. לחשי - תפילתי. כמנטיף ומשחיל - כמקטיר קטורת (שיש בה נטף ושחלת). כצוף נחיל - כדבש מנחיל (דבורים). רצוי ביושר - אהיה רצוי ביושרי. כמכחיל - כאיש צבוע. כופר ומחיל - כפרה ומחילה. שאגי - תפילתי. כמשחיל - כשחל (המוציא קול בלי גוון וערבות). לנגשים - ללחוצים. כזחיל - כתולעת. כהבטיחך לבנקרת מחיל - כמו שהבטחת למשה בנקרת הצור. אתחיל - (להתפלל). יחמרו - יתכווצו מאימה. חלוחיל - הדרי בטן. תבחיל קצה בעצמה. כגמול - כמעשה ידינו. יחיל - יקווה. אזיל - (אז) אזיל (דמעות). כמזחיל - כמזרים (מים מצינור). יושר - זכות. הורי - (שלשת אבות). להאחיל - לעשות את בקשתי. בהגיגי - בעת שאני מתפלל. יגחיל - בוער כגחלת. יסתער - לבי סוער. בעת את חיל - בעת שבא החרדה. (שם המחבר רשום בראשי החרוזים: "יקותיאל ברמשה, חזק ואמץ, יחי.)

אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח

אָתִיתִי לְחַנְּנָךְ בְּלֵב קָרוּעַ וּמֻרְתָּח,
בַּקֵּשׁ רַחֲמִים כְּעָנִי בַפֶּתַח,
גַּלְגֵּל רַחֲמֶיךָ וְדִין אַל תִּמְתַּח,
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח:

דָּבָר אֵין בְּפִי וּבִלְשׁוֹנִי מִלָּה,
הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ,
וּמִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב לְפָנֶיךָ אוֹחִילָה,
אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה:

זַלְעָפָה וּפַלָּצוּת אֲחָזוּנִי בְּמוֹרָא
חַלּוֹת פְּנֵי נוֹרָא בְּנֶפֶשׁ יְקָרָה
טוּב טַעַם וָדַעַת קָטֹנְתִּי לְחַסְּרָה
עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא:

יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי אֵיךְ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ
כִּי אֵין מַעֲשִׂים לְזַכּוֹת בְּעֵינֶיךָ
לְחַלּוֹתְךָ שְׁלָחוּנִי מַקְהֲלוֹת הֲמוֹנֶיךָ
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ:

מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי תּוֹלֵעָה וְרִמָּה
נִבְעַר מִדַּעַת וּבְאֶפֶס מְזִמָּה
סָמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בְּסֵפֶר הַחָכְמָה
מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה:

עֻזִּי אֵלֶיךָ אֶשְׁמְרָה לְסַעֲדִי
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ הָאֵר לְהַגִּידִי
צַדְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי וְתֵן לְאֵל יָדִי
כִּי אַתָּה מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי:

קְהָלֶיךָ עוֹמְדִים לְבַקֵּשׁ מְחִילָתֶךָ
רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ לְרַחֲמֵם בְּחֶמְלָתֶךָ
שׁוֹפְכִים לֵב כַּמַּיִם לְעֻמָּתֶךָ
וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ:

תְּחַזֵּק לְעַמְּךָ יָדָם הָרָפָה
שְׁלַח מֵאִתְּךָ עֵזֶר וּתְרוּפָה
נוֹאֲמֶיךָ יַשִּׂיגוּ לְחַזֵּק וּלְתָקְפָה
כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה:

פירושים: אתיתי - באתי. מורתח - בלב חם. גלגל - לשון ויגולו רחמיך. זלעפה ופלצות - חרדה ורעדה. חלות - בעת שאני מתחנן. בנפש יקרה - בכובד ראש. טוב וכו' - קטונתי מחוסר טוב טעם ודעת. זחלתי - פחדתי. נבער - לשון בערות. מזמה - עצה, תחבולה. סמכתי וכו' - שמתי מבטחי במה שכתוב בספר משלי. עזי וכו' - אתה ד' עוזי ואליך אקווה שתסעדני. פתח וכו' - האר עיני כיצד להתחיל דבריי אליך. נואמיך - על ידי שליח הציבור. כל - (כי) כל.

רשות ל"מוסף" בנוסח הספרדים
(חיבר כמוהר"ר חיים מודעי זצוק"ל)

ה' שָׁמַעְתִּי וְנִרְגַּזְתִּי, יוֹם בּוֹ תִּפְקְדֵנִי.
זָחַלְתִּי וְחַלְתִּי, יוֹם בּוֹ תְּדִינֵנִי.
הָשְׁפַּלְתִּי וְנִבְהַלְתִּי, פֶּן בְּאַפְּךָ תַּמְעִיטֵנִי.
"כִּי גָדוֹל יוֹם ה'" (יואל ב, יא):

ה' מִי לֹא יִירָא, מִיּוֹם דִּין הַנּוֹרָא.
כִּי לְךָ יָאֲתָה גְדֻלָּה וּגְבוּרָה.
בַּאֲתַר דִּי זְקוּקִין דְּנוּרָא.
מִי יַעֲמֹד בְּסוֹד ה' (עפ"י ירמיה כג, יח):

ה' מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין.
סְבִיבָיו שְׂרָפִים עוֹמְדִים עַל מִדִּין.
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יוֹדְעֵי דָת וָדִין.
"לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה'" (תהלים צב, טז):

ה' מֶלֶךְ אַדִּיר מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
בְּמֵימַר קַדִּישִׁין וּבִגְזֵרַת עִירִין.
מְפוֹצֵץ סְלָעִים וּמְשַׁבֵּר הָרִים.
"כָּל מוֹצָא פִי ה'" (דברים ח, ג):

ה' לִפְנֵי חֵילוֹ קָרֵי בְחַיִל.
מָאן בָּעֵי סַם חַיֵּי, וְהוּא בֶּן חָיִל.
יָקוּם בְּטֶרֶם יִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל.
"וְיָשֹׁב אֶל ה'" (ישעיה נה, ז):

ה' לִבִּי מִלַּהֲבֵי אֵשׁ רִשְׁפְּךָ בּוֹרֵחַ.
נוֹרָא בְּעַם רָם בְּמַר צוֹרֵחַ.
אֵיךְ יַעֲלֶה וְיָבֹא קֵרֵחַ.
אֶל מְקוֹם שַׁלְהֶבֶת יָהּ ה':

ה' עֲנֵה עָנִי הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ.
כְּדַל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ.
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.
"נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה'" (תהלים ד, ז):

ה' נַחֲלֵי דִמְעוֹתַי מֵעַי הִרְתִּיחוּ.
גַּחֲלֵי חַטֹּאתַי טוּחוֹתַי הִקְדִּיחוּ.
"דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ" (דניאל ז,י).
"לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'" (תהלים צח,ו):

ה' סִפְרֵי חַיִּים וּמֵתִים לְפָנֶיךָ נִפְתָּחִים.
בְּחַסְדֵי אָבוֹת רִאשׁוֹנִים אֲנַחְנוּ בְּטוּחִים.
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ כְּרֵיחַ נִיחוֹחִים.
"ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ" ה': (חבקוק ג, ב):

אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ.
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ.
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ.
נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ, רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
סְלַח לָנוּ, וּשְׁלַח לָנוּ,
יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ:

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה.
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
תְּחַיֵּינוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.
סְלַח לָנוּ, וּשְׁלַח לָנוּ,
יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ:

אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו.
אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן.
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ.
אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו.
לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב,
וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן:

הנני העני ממעש
תפילת הש"ץ לפני "מוסף"

הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשֹ נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ (ס"א לְפָנָיו עַל עַמּוֹ) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁדַּי אָיֹם וְנוֹרָא. הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי. וְנָא אַל תַּפְשִׁיעֵם בְּחַטֹּאתַי וְאַל תְּחַיְּבֵם בַּעֲווֹנוֹתַי כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי. וְאַל יִכָּלְמוּ בִפְשָׁעַי וְאַל יֵבוֹשׁוּ בִי וְאַל אֵבוֹשׁ בָּם. וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת. וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי. וִיהִי נָא דִגְלֵנוּ (נ"א דִּלּוּגֵנוּ) עָלֶיךָ אַהֲבָה. וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה. וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. וְאַל יְהִי שׁוּם מִכְשׁוֹל בִּתְפִלָּתִי:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם פּוֹעֲלֵי תְפִלּוֹת יָבִיאוּ תְפִלָּתִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְיָפִיצוּ אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים. וּבַעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

(תפילה אחרת לש"ץ)

אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן שַׁדַּי מֶלֶךְ עֶלְיוֹן קַבֵּל שַׁוְעָתִי בְּרָצוֹן. אֱמוֹץ לְבָבִי (כוז"ו במוכס"ז כוז"ו). אֵל חַי דַּיָּן אֱמֶת שׁוֹפֵט צֶדֶק רַחוּם וְחַנּוּן. רַחֵם עָלַי וּשְׁמַע הַיּוֹם אֲשֶׁר אַעְתִּיר בַּעֲדִי וּבְעַד בֵּיתִי וּבְעַד עֲדָתִי הַמַּסְכִּימִים עִמִּי בִּתְפִלָּתִי וְתִכְלֹל תְּפִלָּתִי עִם כָּל תְּפִלּוֹת הַיְשָׁרוֹת וְהַנְּקִיּוֹת שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ הַיּוֹם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְתַחְתֹּר תַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ כְּמוֹ שֶׁחָתַרְתָּ לִתְפִלַּת משֶׁה (נ"א מְנַשֶּׁה) שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁוּ שׁוֹלְחַי בִּי וְלֹא אֲנִי בָהֶם:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן סֶלָה:
יְהִי רָצוֹן לְפָנֶיךָ אָיֹם וְנוֹרָא שֶׁתִּתֶּן לִי קוֹל עָרֵב וְנָעִים הַיּוֹם וְאַל יִפְסַק קוֹלִי וְאַל יִחַר גְּרוֹנִי וִיהֵא קוֹלִי נָעִים וְחָזָק כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד אָמֵן סֶלָה:

"חמול על מעשיך"
(קטעים מחזרת הש"ץ במוסף אחר ה"קדושה")

חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ. וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ.
וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ. בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ.
תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ:
כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ בִּקְדֻשָּׁתְךָ (נ"א כְּעֶרְכְּךָ) קִדַּשְׁתָּ.
נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים:
וּבְכֵן יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל מְכוֹנָךְ וְהֵיכָלָךְ:

עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן, אֲדוֹנֵינוּ.
וּבַבֵּן הַנֶּעֱקַד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵנוּ.
וּבִזְכוּת הַתָּם יוֹצִיא אָיוֹם (נ"א הַיּוֹם) לְצֶדֶק דִּינֵנוּ.
כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ:
בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע.
תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט.
וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:

הפיוט ונתנה תוקף ומחברו והקורות אותו
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן