לדף ראשי



קיימות תפילות מיוחדות לראש חודש אמירת הלל ותפילת מוסף ובתפילת העמידה מוסיפים "יעלה ויבוא" ואין אומרים תחנון. כמו"כ קיימים מנהגים שונים בעדות השונות בראש חודש כמו שלא לעשות מלאכה ובמיוחד נשים , סעודת ראש חודש, אין מתענים בראש חודש ויש שנהגו לשלוח למלמדי התינוקות מעות לראש חודש.

ראש חודש - היום הראשון שמתחיל בו החודש. אם ראש חודש שני ימים מתחילים למנות מיום השני שהוא יום ראשון של החודש.

בשבת שלפני ראש חודש מברכים את החודש חוץ מחודש תשרי, ונהגו לעמוד בברכת החודש בדומה לקדוש החודש שהיה בעמידה (מג"א סי' תי"ז).
יש שנהגו להתענות בערב ראש חודש, והוא נקרא 'יום כיפור קטן'. ואם חל ראש חודש ביום א' מתענים ביום ה' שלפניו (שם).

במנחה שלפני ראש חודש אין אומרים תחנון.
בתפילת מעריב לפני שמונה עשרה מזכיר השמש לומר "יעלה ויבא" בתפילה.
בשחרית אומרים הלל בדילוג, וקוראים לתורה ארבעה עולים: פרשת התמיד ובראשי חודשיכם, ומתפללים מוסף של ראש חודש:

ראשי חדשים לעמך נתת וכו' אלוהינו ואלוהי אבותינו חדש עלינו את החודש הזה.

ראש חודש שחל בשבת מוציאים שני ספר תורה:
באחד קורין בסדר היום שבעה קרואים
ובשני קורא המפטיר ובראשי חדשיכם.
מפטירים 'השמים כסאי'. אם חל ראש חודש ביום א', מפטירים בשבת שלפניו 'מחר חודש' (או"ח תכ"ה).

בראש חודש חולצים התפילין לפני תפילת מוסף, כדי להדגיש שראש חודש דומה במקצת ליו"ט (לבוש סי' כ"ה י"ג): שהפסוק השווה אותם: 'וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם'. ועוד: כיוון אומרים בנוסח הספרים בקדושה "כתר", אין נכון שיהיה עליו באותה שעה כתר התפילין (מטה משה ח"ד סי' תקכ"ט).

אסור מלאכה לנשים
עשיית מלאכה בראש חודש מותרת, אבל נשים נהגו שלא לעשות מלאכה.

פרקי דרבי אליעזר פרק מד [נוסח משולב ממקורות שונים]
...שמעו הנשים [את בקשת בעליהם לתרום לעשיית העגל] ולא קבלו עליהם ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם: "אתם רוצים לעשות שקוץ ותועבה שאין בו כח להציל"! לא שמעו להם. ונתן הב"ה שכרן של נשים בעה"ז ובעה"ב. ומה שכר נתן להם? לעולם הזה, שהן משמרות ראשי חדשים; ולעולם הבא, שהן עתידות להתחדש, שנאמר שנ' המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייך,

כשיש שני ימים ר"ח נהגו שלא לעשות מלאכה ביום השני של ראש חודש, שהוא א בחודש, ולעשות מלאכה בראשון, שהוא ל לחודש שעבר.

יש נשים שנהגו שלא לתפור בראש חודש, דכתיב "וכל אשה חכמת לב בידיהן טוו". כי הנשים הזדרזו בעשיית המשכן, ונתעצלו בעשיית העגל, לפיכך קבלו שכרן שיהיה להן ראש חודש כעין חצי יו"ט (ע"פ מקורי המנהגים ל"ט).

קצת שמחה
ראש חודש אסור בתענית. אין גוזרים בו תענית צבור (תענית מ'. או"ח סי' תי"ח), ואין אומרים צדוק הדין בראש חודש.
מצווה להרבות בסעודה בראש חודש (או"ח ס" תי"ט). שאול המלך אמר ליהונתן בנו "מדוע לא בא בן ישי אל הלחם גם תמול גם היום", והיה הדבר בראש חודש, וכולם היו מסובים על שלחנו.
עוד טעם אחר לסעודת ראש חודש, שהיא זכר לסעודה שהיו עושים לעדים שבאו והעידו על חידוש הלבנה (בני יששכר בס' מטעמים 42).

מנהגים הקשורים לראש חודש, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד

מנהגי עדות ישראל בראש חודש
מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מנהגי ראש חודש, שמואל חגי
עיונים בתפילת ראש חודש, יעקב רוטשילד
יום כיפור קטן, משה ארנד
סעודת ראש חודש, ב' נחמני


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן