לדף ראשי



שאילת שלום - המנהג לשאול בשלום איש הקרוב לו או אוהבו ומוקירו, כמו שמצינו ביוסף ששאל לאחיו:

"השלום לאביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי" (בראשית מ"ג כ"ז).

דוד שלח נעריו לנבל לשאול בשלומו:

"ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום" (ש"א כ"ה ה).

אלישע הנביא שלח את גיחזי נערו לקראת השונמית לשאול בשלומה ובשלום אישה ובשלום הילד (מ"ב ד' כ"ו).
ולפעמים שיתפו שם ה' בשאילת שלום, כמו בועז שאמר לקוצרים:

ה' עמכם. ויאמרו לו: יברכך ה' (רות ב' ד).

זו תקנת אנשי כנסת הגדולה, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם (ברכות נ"ד.).

ר' מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם (אבות פ"ד י"ד),
אמרו עליו על ריב"ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נוכרי בשוק (שם י"ז).
א"ר חלבו א"ר הונא כל שיודע בחבירו שהוא רגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום, שנאמר בקש שלום ורדפהו. ואם נתן לו ולא החזיר, נקרא גזלן, שנאמר 'ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם' (ברכות ו':)

פירש רש"י: גזלת העני שאין לו כלום לגזול ממנו, אלא שלא להשיב על שלומו.

רב יהודה בשם רב מונה את הנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו בין הדברים הגורמים לשכינה שתסתלק מישראל (ברכות כ"ז). פירש רש"י: הנותן שלום לרבו כשאר כל אדם: שלום עליך, ולא אמר לו שלום עליך רבי!

א"ר אבין הלוי: הנפטר מחבירו אל יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום. שהרי יתרו שאמר לו למשה 'לך לשלום' (שמות ה' י"ח) עלה והצליח, דוד שאמר לו לאבשלום 'לך בשלום' (ש"ב ט"ו ט') הלך ונתלה (סוף ברכות).

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

הערות לערך:
שם המעיר: אברהם וייס
הערה: יש להוסיף את הגמרא במכות כג ע"ב:
"שלושה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם: מקרא מגילה, ושאילת שלום [בשם], והבאת מעשר". וכו'.. ע"כ.
מקור ההערה: מכות כג ע"ב

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן