לדף ראשי



במשך מאות שנים, מיום סגירתן של ישיבות בעלי התוספות בראשית המאה הי"ג, התרכז לימוד התורה באירופה בעיקרו ב'קלויזים' ובישיבות מקומיות קטנות.

המתכונת הרגילה של הישיבות הייתה ישיבה מקומית, הקולטת בעיקר תלמידים מבני העיירה (ובמקרים בודדים אף תלמידים ספורים מעיירות שכנות), וכל תלמידיה מוחזקים בידי אנשי הקהילה. ישיבה קהילתית פועלת בבית הכנסת שבעיירה, וכוללת מספר בחורים מצומצם שרובם מבני הקהילה

כבר מימי רבנותו של ר' משה לבוב, המכונה רבי משה חריף, ששימש ברבנות בפרשבורג כעשרים ושמונה שנה ונפטר בה בשנת תקי"ח (1758) קיימות ידיעות על קיומה של ישיבה בעיר פרשבורג.

הישיבה התפתחה בתקופתו של רבי מאיר ברבי ששימש כרבה של העיר החל משנת תקכ"ג (1789-1762) ובזמנו נחשבה הישיבה לזהה בחשיבותה לישיבות פראג, ניקולשבורג (Mikulov, מורביה) ולייפניק (Lipnik nad Becou, מורביה), ואחריו בימי ר' משולם איגרא (1801-1793). אולם את תקופת תור הזהב שלה רשמה הישיבה רק למן התמנותו של החתם סופר לרב העיר בשנת תקס"ז.

בראשית המאה הי"ט עמד ר' משה סופר בראש הישיבה בעיר ברטיסלבה, היא פרשבורג או Pozsony - פוז'ון, שעל נהר הדנובה, מקום מושב הפרלמנט התחתון של הקיסרות האוסטרו-הונגרית. פרשבורג הייתה באותה תקופה העיר השנייה בחשיבותה אחרי הבירה ווינה.

הישיבה שאת פניה שינה ר' משה סופר, "החתם סופר" על שם ספרו חידושי תורת משה, הפכה להיות מהישיבות הראשונות באירופה שקלטה תלמידים מכל אירופה. מבחינה כלכלית נשענה אמנם הישיבה בעיקר על כספי אנשי הקהילה. שלא כישיבת וולוז'ין, לא דאגה למנגנון איסוף כספי תרומה ברחבי אירופה לטובת הישיבה, ומבחינה זו ישיבת פרשבורג הייתה ישיבה מקומית קהילתית. אולם מבחינת מספר תלמידיה והמקומות שמהם באו - אין לראות את הישיבה כישיבה קהילתית מקומית. לראשונה לא דובר על ישיבה הקולטת עשרות רבות של תלמידים מכל קצות אירופה ודואגת לכלכלתם ולמחייתם.

הישיבה, שלא כקודמותיה, היוותה אבן שואבת לתלמידים מכל רחבי אירופה, ולמדו בה מאות תלמידים. ישיבת פרשבורג הייתה ל"אם הישיבות" לכל ישיבות הונגריה, מורביה, טרנסילבניה ובוהמיה שצמחו בעקבותיה, והייתה דגם חיקוי לישיבות אלו.

ישיבת פרשבורג לא הייתה הישיבה היחידה בהונגריה בראשית המאה הי"ט. היו בהונגריה בזמן ההוא ישיבות, כישיבתו של המהר"ם מינץ באובן ישן (Óbuda, בודה - כיום חלק מבודפשט), ישיבת ר' אלעזר רוקח בעיר סנטא, ישיבתו של ר' צבי הירש הללר באונגוואר ((Ungvár, ישיבת ר' קאפל חריף בוורבוי (Vrbove), ישיבתו של ר' דוד דייטש בעיר חדש (((Vágujhely, ועוד. אולם כאמור כל אלו היו ישיבות מקומיות שהחזיקו ברובן הגדול מספר מצומצם של תלמידים, ולא פרסו כנפיהם החוצה לכל חלקי אירופה.

שיטות הלימוד ודרכי הלימוד בישיבה
מבחינה לימודית עיצבה ישיבת פרשבורג, כאחותה ישיבת וולוז'ין, שיטות לימוד חדשות המבוססות בעיקר על העיקרון: "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", כלומר לימוד המתחיל בהעמקה בסוגיות הגמרא ומסתיים בידיעת ההלכה למעשה ובהבנתה.

יציאתו של החת"ם סופר מגרמניה לפרשבורג, מקום שלא מושפע עדיין מעולם ההשכלה, אך גם לא היה מפותח דיו מבחינה תורנית, אפשרה לחת"ס לפתח בישיבתו שיטת לימוד חדשה ללימוד התלמוד הבבלי, שיטה המבוססת על בקיאות בחלקים גדולים מן הש"ס תוך עיון רב בחידושי הראשונים על הש"ס.

ר' יעקב פולק הנהיג בישיבות פולין, החל מאמצע המאה הט"ז, שיטת לימוד חדשה המכונה: 'שיטת החילוקים והפלפול'. שיטת לימוד זו רווחה בישיבות פולין ומזרח אירופה ותפשה את עיקר הלימוד של בחורי הישיבות שם. חת"ס דחה את דרך הלימוד הזאת, והצטרף בכך למחאותיהם של רבים מגדולי ישראל כגון: המהר"ל מפראג, השל"ה, ר' אפרים לונשיץ, ר' יאיר בכרך ורבים אחרים.
החת"ס שראה בעיון בראשונים את עיקר מטרת הלימוד התבטא במספר מקורות כנגד הלימוד בשיטת הפלפול.

לימוד הגמרא
הלימוד בישיבה נחלק לשני סוגי לימוד:
א. לימוד "בעיון" שבו למדו סוגיות על סדר הגמרא דף אחר דף ללא דילוגים, תוך עיון בראשונים ובאחרונים, כשכל מטרת הלימוד הייתה להבין את פשט הגמרא.
ב. "לימוד פשוט", גמרא רש"י ותוספות.
קצב הלימוד בעיון היה כשני דפי גמרא ומפרשיה בשבוע. שלושת הימים הראשונים של השבוע הוקדשו להתקדמות בגמרא, יום רביעי הוקדש לחזרה, וביום חמישי נבחנו התלמידים בפני ראש הישיבה.
לימוד התלמוד הבבלי לא היה הענף היחידי של תורה שנלמד בישיבה, כפי שהיה נהוג בישיבות רבות. לצד לימוד התלמוד היה לימוד מעמיק של תורה ומפרשיה הראשונים, של הלכה ומוסר, כשהתלמידים חוזרים על הלימוד ומשננים את הדברים לקראת בחינת הידע הנרכש. בכל ערב שבת למד החת"ס עם תלמידיו פרשת שבוע עם ביאור רש"י ורמב"ן.

בשעות הערב, שלא כמקובל בישיבות ליטא, למדו "שולחן ערוך" "יורה דעה" על הסדר, דבר שנבע משתי סיבות:
א. עיקר הלימוד גם בלימוד הגמרא היה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (=להעלות השמועה [הסוגיה] על פי ההלכה), וממילא כל בעל בית צריך לדעת הלכות איסור והיתר.
ב. הכשרת רבנים לקהילות. החתם סופר רצה להעמיד תלמידים שישפיעו מתורתם על כל הונגריה ויילחמו ברוחות החדשות של הרפורמה וענפיה. הדרך העיקרית להשפיע על הציבור הרחב הייתה באמצעות הרבנים. ולמרות שהחתם סופר העדיף שתלמיד ילמד בישיבה ויהיה תלמיד חכם, לא התעלם מהצורך להכשיר פוסקי הלכה ורבני קהילות.
הסבר לגישה זו ניתן לראות בפירושו לפסוק "ולהורות נתן בליבו" שבו הוא מסביר שגם מי שיש לו חכמת לב צריך להיות מחונן בכישרון מיוחד להורות וללמד את האחרים.

בחינות שוטפות בישיבה
שיטת הבחינה המקובלת בישיבת פרשבורג בעל פה. הבחינה הייתה משא ומתן לימודי בין הרב והתלמיד. דיון כזה עם הרב חייב את התלמידים לשלוט היטב בחומר, ואפשר לרב לעמוד על טיבו של כל תלמיד. כך היה יכול לשאול כל תלמיד שאלות המתאימות לרמה הנדרשת ממנו. דרך זו של בחינה דורשת מן הרב הכרה מעמיקה של יכולות תלמידיו השונים והשוואת כל יחיד אל כלל הלומדים.

דרכה של ישיבת פרשבורג הייתה אבן דרך לישיבות רבות בכל מרכז אירופה ולאו דווקא בגבולותיה המצומצמים של הקיסרות האוסטרו הונגרית. ישיבת פרשבורג התייחדה בין השאר בראיית דמותם של "בוגרי הישיבה": אנשים שישפיעו מתורתם על כל הונגריה ויילחמו ברוחות החדשות של הרפורמה לענפיה.
בסדרי הלימוד המיוחדים בקש החתם סופר להקנות לתלמידיו את הכלים להתמודד עם משימות הדור.
תלמידיה של הישיבה שינו את עולם התורה בהונגריה ובארצות שסביבה. עולם תורה זה פרח והתפתח החל במחצית השנייה של המאה הי"ט, וכלה בשואה האיומה שהמיט הצורר הגרמני ימ"ש על עולם מפואר זה.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
קהילת פרשבורג



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן