|
לדף
ראשי
שיר היחוד
שיר על ייחוד שם ה'. ונחלק לשבעה ימי השבוע. שיר הייחוד - שיר של ייחוד שם ה', עם תארים ושבחים רבים. השיר נחלק לשבעה ימי השבוע, שיר לכל יום.
השיר מתחיל: "אשירה ואזמרה לאלהי בעודי". שלושה החרוזים הראשונים הם פתיחה, וגוף השיר מתחיל "אלהי מרום במה אקדם".
לא ברור מי מחבר השיר. יש מיחסים אותו לר' יצחק החסיד או לר' יהודה החסיד, י"א שמחברו הוא ר' ברכיה הנקדן, ונראה שהוא ר' שמואל בר קלונימוס אביו של ר' יהודה החסיד (ס' נצחון סי' קכ"ד ושל"ג, הקדמת היידענהיים במחזורו לשמיני עצרת). השם 'שמואל' מופיע בסוף שיר ליום ד' בחרוז ש'די מ'לכי ו'א'ל'י.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. הרבה מהם מקורם בס' אמונות ודעות לרב סעדיה גאון, ויש גם שימוש רב בלשון ר' אלעזר בעל הרוקח בשורש קדושת היחוד (עבודת ישראל עמ' 183).
מנהגים בשיר היחוד
יש קהלות שנוהגים לומר בכל יום את שיר היחוד של אותו יום, אחרי עלינו.
יש קהלות שאומרים רק שיר ליום שביעי בשבת ושרים אחריו אנעים זמירות.
אחרי שיר היחוד בכל יום אומרים מזמור פ"ג 'אלוהים אל דמי לך'.
יש קהלות שאין אומרים שיר זה ביום שאין אומרים בו תחנון ולא בבית אבל.
המנהג הרווח לאמרו בליל יום הכיפורים אחרי תפלת מעריב בשלמות, ובשחרית ראש השנה ויום הכיפורים והושענא רבא ושמיני עצרת אומרים שיר היחוד של אותו היום.
מגן אברהם אורח חיים סימן קלב ס"ק ב
יש נמנעים לומר שיר היחוד. עיין בתשובת רמ"א טעמם. והוא כתב לאומרו, ושנתקן ע"פ הקבלה.
הטעם שבטלו אמירתו בכל יום מפני שאסור לספר בשבחו של הקב"ה יותר מדי, כי מי ימלל גבורות ה'? לכן אין להוסיף על סדר הברכות והתשבחות שתקנו חז"ל (מקורי המנהגים סי' ל"ב).
שיר היחוד ליום ראשון:
אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי, הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי מֵעוֹדִי:
קהל: עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֶחֱזַקְתָּ בְּיָדִי, חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי:
חזן: בָּרוּךְ ה' וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ, כִּי עַל עַבְדּוֹ הִפְלִיא חַסְדּוֹ:
קהל: לֵאלֹהֵי מָרוֹם בַּמָּה אֲקַדֵּם, וּבַמָּה אִכַּף לֵאלֹהֵי קֶדֶם:
חזן: אִלּוּ הָרִים לְמַעֲרָכָה, וְכָל עֲצֵי לְבָנוֹן בַּכֹּל עֲרוּכָה:
קהל: וְאִם כָּל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת קְרוּצִים, נְתָחִים עֲרוּכִים עַל הָעֵצִים:
חזן: וְאַף זָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ מְבוּסִים, דָּם כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:
קהל: וְכַחוֹל סֹלֶת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, בָּלוּל בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן:
חזן: וּלְאַזְכָּרָה לְבוֹנָה וְסַמִּים, וְלִקְטֹרֶת כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים:
קהל: וְאִלּוּ נֵרוֹת עַל הַמְּנוֹרוֹת, יִהְיוּ מְאִירוֹת כִּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת:
חזן: וּכְהַרְרֵי אֵל לֶחֶם הַפָּנִים, עַל שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים בִּפְנִים:
קהל: וְיַיִן כִּמְטַר הַשָּׁמָיִם, וְשֵׁכָר לְנֶסֶךְ כְּעֵינוֹת מָיִם:
חזן: וְאִלּוּ כָּל בְּנֵי אָדָם כֹּהֲנִים, לְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים בִּכְנַף רְנָנִים:
קהל: וְכָל עֲצֵי עֵדֶן וְכָל עֲצֵי יְעָרִים, כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים:
חזן: וְכָל בְּנֵי אֱלֹהִים בְּקוֹל תְּרוּעָתָם, וְהַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם:
קהל: וְכָל הַלְּבָנוֹן עוֹלָה כֻּלָּהּ, אֵין דֵּי בָעֵר וְאֵין דֵּי עוֹלָה:
חזן: הֵן בְּכָל אֵלֶּה אֵין דֵּי לַעֲבוֹד, וְאֵין דֵּי לְקַדֵּם אֵל הַכָּבוֹד:
קהל: כִּי נִכְבַּדְתָּ מְאֹד מַלְכֵּנוּ, וּבַמֶּה נִכַּף לַאדוֹנֵינוּ:
חזן: אָמְנָם לֹא יוּכְלוּ כַבְּדֶךָ כָּל חַי, אַף כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ:
קהל: וַאֲנִי נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, נִמְאָס בְּעֵינַי וּשְׁפַל אֲנָשִׁים:
חזן: וְאֵין לְעַבְדְּךָ כֹּל לְכַבְּדֶךָ, לְהָשִׁיב לְךָ גְמוּל עַל חֲסָדֶיךָ:
קהל: כִּי הִרְבֵּיתָ טוֹבוֹת אֵלָי, כִּי הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי:
חזן: וְרַב שִׁלּוּמִים לְךָ חֻיַּבְתִּי, כִּי עָשִׂיתָ טוֹבוֹת אִתִּי:
קהל: וְלֹא חֻיַּבְתָּ לִּי גְּמוּלֶיךָ, כָּל טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ:
חזן: עַל הַטּוֹבוֹת לֹא עֲבַדְתִּיךָ, אַחַת לְרִבּוֹא לֹא גְמַלְתִּיךָ:
קהל: אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה נָּא כְמוֹ, לֹא יָדַעְתִּי סְפוֹרוֹת לָמוֹ:
חזן: וּמָה אָשִׁיב לָךְ וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ, לְךָ שָׁמַיִם אַף אֶרֶץ לָךְ:
קהל: יַמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּם בְּיָדֶךָ, וְכֻלָּם יִשְׂבְּעוּן מִיָּדֶךָ:
חזן: וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאנֶךָ, וַחֲפֵצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ:
קהל: וְאֵיךְ נַעֲבוֹד וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ, וְלִשְׂרֵפַת אֵשׁ בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ:
חזן: וְאֵיךָ נַעֲבוֹד וְאֵין זֶבַח וּמִנְחָה, כִּי לֹא בָאנוּ אֶל הַמְּנוּחָה:
קהל: וּמַיִם אַיִן לְהַעֲבִיר טֻמְאָה, וַאֲנַחְנוּ כְּדָוָה טְמֵאָה:
חזן: שָׂשֹ אָנֹכִי עַל אֲמָרֶיךָ, וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ:
קהל: כִּי כָתוּב לֹא עַל זְבָחֶיךָ, וְעוֹלוֹתֶיךָ אוֹכִיחֶךָ:
חזן: עַל דְּבַר זֶבַח וְעוֹלוֹתֵיכֶם, לֹא צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם:
קהל: מַה שָּׁאַלְתִּי וּמַה דָּרַשְׁתִּי מִמְּךָ, כִּי אִם לְיִרְאָה אוֹתִי:
חזן: לַעֲבוֹד בְּשִׂמְחָה וּבְלֵבָב טוֹב, הִנֵּה שְׁמוֹעַ מִזֶּבַח טוֹב:
קהל: וְלֵב נִשְׁבָּר מִמִּנְחָה טְהוֹרָה, זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה:
חזן: זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפָצְתָּ, חַטָּאת וְעוֹלָה לֹא שָׁאָלְתָּ:
קהל: מִזְבֵּחַ אֶבְנֶה בְּשִׁבְרוֹן לִבִּי, וַאֲשַׁבְּרָה אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי:
חזן: רוּם לֵב אַשְׁפִּיל וְאֶת רוּם עֵינָי, וְאֶקְרַע לְבָבִי לְמַעַן אֲדֹנָי:
קהל: שִׁבְרֵי רוּחִי הֵם זְבָחֶיךָ, יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחֶךָ:
חזן: וְאַשְׁמִיעַ בְּקוֹל הוֹדָיוֹתֶיךָ, וַאֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ:
קהל: וַאֲשֶׁר יָדְעָה נַפְשִׁי אַחְבִּירָה, אֲמַלֵּל גְּבוּרוֹת וַאֲדַבֵּרָה:
חזן: וּמָה אֶעֱרוֹךְ וְלֹא יָדַעְתִּי מָה, הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה:
קהל: כִּי אֵין חֵקֶר לִגְדֻלָּתוֹ, וְגַם אֵין מִסְפָּר לִתְבוּנָתוֹ:
חזן: חֲכַם לֵבָב הוּא מִי כָמוֹהוּ, שַׂגִּיא כֹחַ לֹא מְצָאנוּהוּ:
קהל: עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת וְרַב נוֹרָאוֹת, גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת:
חזן: עַד אֵין מִסְפָּר וְעַד אֵין חֵקֶר, וְלֹא נוֹדַע כִּי לֹא יֵחָקֵר:
קהל: אֵיזוֹ עַיִן אֲשֶׁר תְּעִידֶךָ, וְאֵיזֶה פֶּה אֲשֶׁר יַגִּידֶךָ:
חזן: חַי לֹא רָאֲךָ וְלֵב לֹא יְדָעֲךָ, וְאֵיזֶה שֶׁבַח אֲשֶׁר יַצִּיעֶךָ:
קהל: גַּם מְשָׁרְתֶיךָ לֹא רָאוּךָ, וְכָל חַכְמֵי לֵב לֹא מְצָאוּךָ:
חזן: אַתָּה לְבַדְּךָ מַכִּיר שְׁבָחֶיךָ, וְאֵין זוּלָתְךָ יוֹדֵעַ כֹּחֶךָ:
קהל: וְאֵין יוֹדֵעַ בִּלְעָדֶיךָ, שְׁבָחוֹת רְאוּיוֹת לִכְבוֹדֶךָ:
חזן: עַל כֵּן תְּבֹרָךְ כָּרָאוּי לָךְ, כְּפִי קָדְשְׁךָ כְּבוֹדְךָ וְגָדְלָךְ:
קהל: וּמִפִּי הַכֹּל בְּכָל אֱיָלוּתָם, כְּפִי מַדָּע אֲשֶׁר אַתָּה חֲנַנְתָּם:
חזן: יוֹדוּ פִלְאֲךָ הַשָּׁמָיִם, וִיאַדְּרוּךָ קוֹלוֹת מָיִם:
קהל: וְיָרִיעוּ לְךָ כָּל הָאָרֶץ, יוֹדוּךָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ:
חזן: אַף יוֹדוּךָ כָּל הָעַמִּים, וִישַׁבְּחוּךָ כָּל הָאֻמִּים:
קהל: כָּל זֶרַע יַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ, כִּי עֲלֵיהֶם גָּבְרוּ חֲסָדֶיךָ:
חזן: אֶת שֵׁם ה' יְהַלְלוּ כֻלָּם, אֵל אֱלֹהִים אֱמֶת וּמֶלֶךְ עוֹלָם:
בָּרוּךְ אַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד, ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין הערות לערך: שם המעיר: אלחנן ברגמן הערה: הגר"א נהג לומר שיר הייחוד בכל יום טוב אחרי מוסף לפני שיר הכבוד ושיר של יום (מעשה רב קע).
יש לך מה להוסיף או להעיר?
לחץ כאן
|
|