לדף ראשי




שיכור - איש השותה משקה משכר עד שהגיע לשכרות. שכרות קלה היא שאינו יכול לדבר לפני המלך, ושכרות של לוט הוא שכרות מקסימאלית (ערובין ס"ד. ס"ה.).
א"ר יהודה אמר שמואל: שתה רביעית יין אל יורה.
אזהרה שלא להכנס שתוי למקדש, ושלא להורות דיני התורה שתוי, שנאמר 'יין ושכר אל תשת' וסמוך לו 'ולהורות את בני ישראל'.
אמר רבה בר ר"ה: שתוי אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה. היכי דמי שתוי? כל שאינו יכול לדבר לפני המלך.
שיכור שהתפלל כאלו עבד עבודה זרה (ברכות ל, א:).
סנהדרין כשדנו דיני נפשות, לא שתו יין כל אותו היום.

שיכור שמכר או קנה – העסקה תקפה.
שיכור שעבר עבירה שיש בה מיתה או מלקות – נענש. כללו של דבר: שיכור הוא כפקח לכל דבר, אלא שפטור מן התפילה. אם הגיע לשכרותו של לוט - פטור על כל מה שעשה (ערובין שם).

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן