לדף ראשי




שמונה עשרה - י"ח ברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלת שחרית מנחה וערבית בכל יום. בתוספת ברכת 'ולמלשינים', מספר הברכות הוא י"ט.
ברכות אלה נקראות אצל חז"ל "תפילה", כי הם עיקר התפילה. הספרדים קוראים לתפלת ש"ע "עמידה" מפני שעומדים בה (עי' זהר פרשת בראשית דף ק"ה).

תניא שמעון הפקולי הסדיר ש"ע ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה, אמר ר' יוחנן מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תקנו ש"ע ברכות על הסדר (מגילה י"ז: ).

סדר שמונה עשרה לפי המאורעות
בספר תניא מובא בשם אגדה כי י"ח ברכות של תפילה נתקנו זו אחר זו מזמן לזמן לפי המאורעות מימות אברהם עד אנשי כנסת הגדולה, והאחרונים כללום ותקנום כסדרן.

האגדה על הסדר בו נתקנו ברכות שמונה עשרה

רמזים לי"ח ברכות
שאלו בגמרא הני שמונה עשרה ברכות כנגד מי?
אמר רבי הלל בריה דר' שמואל בר נחמני: כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד ב'הבו לה' בני אלים' (תהילים כ"ט),
רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע.
אמר רבי תנחום א"ר יהושע בן לוי כנגד י"ח חוליות שבשדרה (ברכות כ"ח: ).
או כנגד י"ח מזמורים שבראש תהילים עד מזמור יענך ה' (ירושלמי ברכות פ"ד),
וכנגד י"ח פעמים שהאבות אברהם יצחק ויעקב כתובים בתורה (ב"ר פ' ס"ט).
וכנגד י"ח צוויים שבפרשת פקודי.
וכנגד י"ח שמות הוי"ה שבשירת הים (ויקר פרשת אמור, סדור רש"י סי' תקט"ו).
וי"ח פעמים יראה אצל השם שבחומש, ואמר ליראה את השם הנכבד וגו'.
וי"ח שמועות בחומש ואחד שמוע אשמע צעקתו כפול (רוקח סי' שכ"ג).

חלקי השמונה עשרה והסדר בו מופיעים:
התפילה נחלקת לשלושה חלקים:
שלוש הראשונות נקראות "אבות", "גבורות" (גשם) ו"קדושות".
ושלוש ברכות האחרונות הן "עבודה","הודאה" ו"שלום".
ותשע הברכות האמצעיות כוללות בקשות שונות.

חז"ל מצאו סמך לברכות האלה מהכתובים:
מנין שאומרים אבות? שנאמר "הבו לה' בני אלים".
ומנין שאומרים גבורות? שנאמר "הבו לה' כבוד ועוז".
ומנין שאומרים קדושות? שנאמר "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קודש".

ומה ראו לומר בינה (חונן הדעת) אחר קדושה? שנאמר "והקדישו את קדוש יעקב" וגו', וסמיך ליה "וידעו תועי רוח בינה".

ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב "ולבבו יבין ושב ורפא לו".

ומה ראו לומר גאולה בשביעית (בברכה השביעית)? מתוך שעתידין ליגאל בשביעית (בשמיטה) לפיכך קבעוה בשביעית.

ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רב אחא מתוך שנתנה מילה בשמיני שצריכה רפואה.

ומה ראו לומר ברכת השנה בתשיעית? א"ר אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע (תהילים י) ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה.

ומה ראו לומר קבוץ גליות אחר ברכת השנים? דכתיב "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא" (יחזקאל ל"ו).

וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים, שנאמר "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך", וכתיב "ואשיבה שופטיך כבראשונה" (ישעיה א).

וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים, וכולל זדים עימהם שנאמר "ושבר פושעים וחטאים יחדו".

וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים דכתיב "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" (תהילים ע.ה). וכולל גרי הצדק עם הצדיקים שנאמר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" וסמיך ליה "וכי יגור אתכם גר" (ויקרא י"ט).

והיכן מתרוממת קרנם? -בירושלים, שנאמר "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך" (תהילים קכ"ב).
וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, שנאמר "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם" (הושע ג).

וכיון שבא דוד באה תפילה, שנאמר "והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי" (ישעיה ניו).

וכיון שבאה תפילה באה עבודה שנאמר "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" וגו'.
וכיון שבאה עבודה באה תודה שנאמר "זובח תודה יכבדנני".

ומה ראו לומר ברכת כוהנים אחר הודאה? דכתיב "וישא אהרן את ירץ אל העם ויברכם וירד מעשות חטאת והעולה והשלמים" (ויקרא מ).

ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו), ברכה דקב"ה שלום שנאמר "ה' יברך את עמו בשלום" (מגילה י"ז: י"ח.)

בברכות האמצעיות שואל אדם כל צרכיו ובפרט בשומע תפילה יוכל לכלול בקשות הרבה. אך אל ישאל צרכיו לא בשלוש ראשונות ולא באחרונות, דאמר ר' חנינא ראשונות דומות לעבד שבקש פרס מרבו, אחרונות דומות לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו (ברכות ל"ד.) ובשבת ויו"ט לפי שאין בהם בקשות ותחנונים, לכן משמיטים את הברכות האמצעיות ואומרים רק ברכה אמצעית מעין המאורע, ביחד שבע ברכות, כנגד ז' קולות "במזמור הבו לה'"(תהילים כ"ט),

תפילה בלחש וחזרת הש"ץ
טעם לתפלת העמידה בלחש, כדי שלא לבייש עוברי עבירה המתוודים בתפלתם על עבירות שבידם (סוטה י'.)
ועוד: שמראה עצמו שהוא מקטני אמונה שאינו מאמין שהקב"ה שומע תפילה גם בלחש ויקבל תפלתו.
בראש השנה ויום הכיפורים יש שנהגו להתפלל בקול רם (או"ח סי' ק"א נ), כיון שכולם מתוודים על חטאיהם, וכולם אומרים כאחד חטאים כללים עפ"י א"ב.
גם הם ימי הדין ומלך יושב על כסא דין. משל לאחד שנתחייב למלכות, צועק אל המלך לעשות לו חסד (טעמי המנהגים עמ' י' ע"ב).

פוסע שלוש פסיעות לאחוריו לפני התפילה, שהוא דרך קירוב והגשה לדבר, כמו שנאמר ויגש אברהם ויגש יהודה ויגש אליהו. ופוסע ג' פסיעות בסיום התפילה, כשאומר עושה שלום, כעבד הנפטר מרבו (יומא נ"ג:).

וטעם הפסיעות הוא, משום שמצינו שנבוכדנצר הרשע פסע ג' פסיעות לכבוד הקב"ה (סנהדרין צ"ו.), ועל זה זכה למלוכה הוא ובניו שלושה דורות, והחריב את בית המקדש. על כן פוסעים אנחנו ג' פסיעות, ואומרים יהי רצון שיבנה בית המקדש.
ועוד: כי התפילה היא במקום העבודה בבית המקדש, ולכן מבקשים על המקדש שיבנה לעשות שם עבודה ממש (מהרש"א בחידושי אגדות לסנהדרין צ"ו, ומג"א או"ח סי' קכ"ג א', מנהגי ישורון סי' י"ז).

הש"ץ חוזר על התפילה בקול בשחרית במוסף ובמנחה, כדי להוציא את עמי הארץ שאינם יכולים להתפלל, ובזמן התלמוד היו מוציאים גם עמי הארץ שבשדות (ראש השנה סוף).
אע"פ שאין בנו עם הארץ, מכל מקום חוזר הש"ץ על התפלה ועונים אמן אחר כל ברכה.
אין הש"ץ חוזר על תפילת ערבית, מפני שהיא תפילת רשות.

הש"ץ אינו צריך לפסוע אחר התפילה משום שהוא עתיד לפסוע בסיום הקדיש (מאה שערים עמ' ל).
גם לא יאמר הש"ץ בסוף יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, מפני שהוא מתפלל להוציא אחרים ולא בשבילו. וכן מפני שהוא סומך על מה שאומר בקדיש 'תתקבל צלותהון' (ט"ז שם ס"ק מ', ועי' מג"א שם ס"ק י"ד).
הש"ץ ממתין לרב שיגמור ק"ש ותפלת י"ח כי הם עקרי התפילה, והרב מתפלל במתון ומאחר מעט, כדי שכל הקהל יספיק לגמור עמו ויאמרו קדושא ביחד עם הצבור (מנהגי בית יעקב סי' קע"ב, ועי' כלבו סי' י', עבודת ישראל 87).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מבנה תפילת שמונה עשרה
ברכת אבות
ברכת בונה ירושלים



הערות לערך:
שם המעיר:
הערה:
לפרק'רמזים לי"ח ברכות יש להוסיף:

כנגד שמונה עשרה פעמים שהדבור האלוקי נאמר בשוה

למשה ואהרן יחד.
מקור ההערה: מדרש במדבר רבה ראש פרשה ב'

שם המעיר: יהויכן מצוק
הערה: ברוקח מובא הרמז למה פוסעים ג' פסיעות לפני התפילה, כי מצינו ג' פעמים שנגשו לתפילה :
אברהם אע"ה. "ויגש אברהם, ויאמר האף תספה צדיק עם רשע"(פרשת וירא)
יהודה . "ויגש ,אליו יהודה "(פרשת ויגש)
ואליהו ז"ל ,"ויהי בהעלת המנחה ויגש, אליהו" (ספר מלכים)

מקור ההערה: רוקח. ובפירושו על התורה: פרשת ויגש ,עיין שם.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן