לדף ראשי



דינים דאורייתא

1. פירושים מקובלים
פירושים אלה הם ההסברים שנתן הקב"ה - בעל פה - למשה בסיני לכל דבר סתום שבתורה. פירושים אלה, אין בהם מחלוקת, ועליהם נאמר "כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני". ואף על פי שאין בהם מחלוקת - מחכמת התורה הנתונה לנו, נוכל להוציא מן הפסוקים את הפירושים בעזרת הסברות, האסמכתאות, הראיות או אחת המידות שהתורה נדרשת בהן. מכאן השם "פירוש" - בשל קשרו עם הפסוק; "מקובל" - בגלל הימסרו בסיני, בעל פה.

לדוגמה:

לא מצאנו מחלוקת שנפלה בזמן מן הזמנים, מימות משה ועד רב אשי, שיאמר אחד מן החכמים: המוציא עין חברו, יוציאו את עינו, שנאמר "עין בעין" (דברים יט:כא), ויאמר השני: אינו אלא תשלום כופר בלבד שחייב לתת. ולא מצאנו גם כן מחלוקת במה שאמר הכתוב "פרי עץ הדר" (ויקרא כג:מ), עד שיאמר האחד שהוא אתרוג, ויאמר האחר שהוא חבושים או רימונים או זולתו. ולא מצאנו גם כן מחלוקת ב"עץ עבת" שהוא הדס. וכשתראה אותם בתלמוד מעיינים וחולקין זה על זה במערכת העיון ומביאים ראיות על אחד מאלו הפירושים והדומה להם, כגון מה שאמרו במאמר הכתוב "פרי עץ הדר" - אולי יהיה רימונים או חבושים או זולתם, עד שהביאו ראיה עליו ממה שנאמר: "פרי עץ הדר" ואמרו: עץ שטעם עצו ופריו שווים; ואמר אחד: פרי הדר באילנות משנה לשנה; ואמר אחד: פרי הדר על כל מים - כל אלו הראיות לא הביאום מפני שנשתבש עליהם העניין, עד שנודע להם מהראיות האלה; אבל ראינו, בלא ספק, מיהושע עד עתה, שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב בכל שנה, ואין בו מחלוקת. אבל חקירתם היא על הרמז הנמצא בכתוב, לזה הפירוש המקובל.

2. הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הן ההלכות שאין להן קשר ישיר לפסוק כלשהו, ואי אפשר להוציאן מן הכתוב באחת מדרכי הסברא או ב-י"ג מידות.

רמב"ם כותב, שבהלכה למשה מסיני אין מחלוקת, אבל קביעה זו קשה, כי יש מחלוקות. מסבירים דבריו בכך שאין מחלוקת בגוף ההלכה, אבל תתכן מחלוקת בפרטיה.

לדוגמה: מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" (דברים ו:ט) אנו למדים בפירוש מקובל את מצוות תפילין של יד ושל ראש. נוסף לפירוש זה קיבלנו הלכה למשה מסיני שהתפילין צריכים להיות שחורים, מרובעים, תפירתם בגידים וכו'. כל המידות שאנו מקובלים בהן ביחס למצוות (כזית, כביצה וכו') גם הן הלכה למשה מסיני.

3. פירושים מחודשים
פירושים אלה הם כל ההלכות שנלמדו מהתורה שבכתב בעזרת הסברה או בעזרת י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. בניגוד לשתי הקבוצות הראשונות, בהן לא תתכן מחלוקת, הפירושים המחודשים יש בהם מחלוקת, וההלכה נקבעת על פי רוב החכמים. יתרה מזו: בית דין אחד יכול לחלוק על בית דין אחר ולבטל את דבריו. (הלכות ממרים ב:א). אמנם: כל עוד נקבע הדין על פי רוב בית הדין - יש לו תוקף, שהרי נלמד מן התורה באחת המידות.

הפירושים המחודשים שונים מהפירושים המקובלים בזה שאין הם קבלה של דברים מסיני, אלא חידוש הלכות - על פי ההיגיון או על פי המידות - אבל בהסתמך על הכתובים, ועל כן הדינים הם דיני תורה.

האם כל המצוות הנלמדות בי"ג מידות הן דאורייתא? רמב"ם מבדיל בין סוגים שונים של הלכות שנלמדו בי"ג מידות:

א) "כל מה שלא תמצאהו מפורש בתורה, ותמצא שהתלמוד למד אותו באחת מי"ג מידות, אם פירשו [החכמים] בעצמם, ואמרו שזה גוף תורה, או שזה מדאורייתא - הרי זה... מדאורייתא".

ב) "אבל אם לא בארו זאת, ולא אמרו זאת בפירוש - הרי הוא מדרבנן, כיוון שאין פסוק המורה עליו". (ספר המצוות, כלל ב')

רמב"ן חולק על רמב"ם, והופך את הסדר: כל מה שנלמד בשלוש עשרה מידות הוא מדאורייתא, מלבד מה שחכמים אמרו במפורש שהוא אסמכתא (השגות לספר המצוות).

דינים דרבנן
4. גזרות
גזרות הם הדינים שתקנו הנביאים והחכמים בכל דור ודור, כדי לעשות סייג וגדר לתורה. ועליהם ציווה הקדוש ברוך הוא לעשותם, והוא מה שאמר במאמר כללי: "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח:ל), ובאה בו קבלת חז"ל: עשו משמרת למשמרתי. ולפעמים תיפול בגזרות מחלוקת, לפי שחכם אחד ראה לגזור, ואחר לא יסכים אתו.

לדוגמה: מן התורה נאסר בשר בהמה טהורה בחלב. לעומת זאת בשר עוף אסור בחלב מדרבנן, כדי להרחיק את האדם מן העברה. והיה חכם שלא גזר גזרה זו: רבי יוסי הגלילי היה מתיר בשר עוף בחלב, וכל אנשי עירו הגו כך.

בניגוד לפירושים המחודשים, בהם יכול בית דין לחלוק על דברי חברו, לא כן הדבר בגזרות: לאחר שנתקבלה הגזרה ופשטה בכל גבול ישראל - אם הגזרה היא כדי להרחיק את האדם מן העברה - לא יוכל שום בית דין לבטלה. לדעת ראב"ד, אם בטל טעם הגזרה, יוכל בית דין אחר לבטלה.

5. תקנות
התקנות הם הדינים שתקנו חכמים בדברים הנוהגים בין בני אדם, שאין בהם תוספת במצווה ולא גירעון; או בדברים שהם תועלת לבני אדם בדברי תורה. וכבר אמר שלמה על העובר עליהם: "ופורץ גדר ישכנו נחש" (קהלת י:ח).

דוגמאות לתקנות: "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בהלכות הפסח בפסח"; תקנת הפרוזבול של הלל ועוד הרבה.

אם בית דין תיקן תקנה, יכול בית דין גדול ממנו לעמוד ולבטלה (הלכות ממרים ב:ב).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן