לדף ראשי




סדר השמחה
הכהנים והלוים ירדו מעזרת ישראל לעזרת נשים ותקנו שם כמה תקונים לשמחת שאיבת המים, במה שהניחו קרשים על הזיזים שיוצאין מהחומות ועשו מעקה סביב, ושם עמדו הנשים לבדן לראות שמחת בית השואבה, כדי שלא יתערבו הנשים עם האנשים ולא יבואו לידי קלות ראש (שם).
מנורות של זהב היו שם, ובראש כל מנורה היו ארבעה ספלים של זהב ותוך הספלים הניחו פתילה עבה והדליקוה, וארבע סולמות לכל מנורה (סולם לכל ספל) וכל מנורה גבוהה חמישים אמה (לפי בעל תפארת ישראל המספר הוא לשון גוזמה). וארבעה מפרחי (צעירי) כהונה עלו עליהן, ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג שהן מטילים לכל ספל וספל בכל שעה שיצטרך. הפתילות היו מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהן (אזוריהם), ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה, עד שהיו יכולים לברור חטים לאור בית השואבה.

שמחת החסידים ואנשי מעשה
חסידים ואנשי מעשה (גדולי הדור) היו מרקדין לפני העם, ואבוקות של אור בידיהם, וזורקים אותן כלפי מעלה ומקבלים אותן. רשב"ג נוטל שמונה אבוקות, זורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו. ואומרים לפניהם שירות ותשבחות ופתגמים ידועים, כמו אשרי זקנתנו שלא ביישה ילדותנו וכדומה.

א"ר יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, והיו מנמנמים איש על כתף רעהו.

ניסוך המים
הלוים היו משוררים בכלי שיר ואומרים שירה על חמש עשרה המעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד ט"ו מעלות שבתהלים. שני כוהנים עמדו בשער העליון (במזרח) וחצוצרות בידיהן. קרא הגבר (תרנגול) תקעו והריעו ותקעו, וזה סימן לילך למלא מים לניסוך מן השילוח. הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו, הגיעו לקרקע העזרה תקעו והריעו ותקעו, והיו תוקעים והולכים ומאריכים בתקיעה עד שמגיעים לשער היוצא ממזרח, ושם הפכו פניהם לצד מערב נגד המקדש וההיכל, ואמרו: אבותינו שהיו במקום הזה, אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחווים קדמה לשמש (יחזקאל ה' ט"ו), ואנו ליה עינינו. ר' יהודה אומר, היו שונין ואומרין: אנו ליה וליה עינינו.
השמחה הייתה גדולה עד שאמרו: כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.



הערות לערך:
שם המעיר: ישראל מרקס
הערה: בגמרא מסיקים על פי הבריתא, שבכל מנורה היו רק 30 לוג שמן, והמספר 120 לוג הוא לכל המנורות יחד.

מקור ההערה: סוכה דף נב

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן