חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עונה

זמן קבוע. המונח משמש בייחוד ליחסי אישות.

זמן קבוע, וביחוד לתשמיש המטה.
בדינו של אדם הנושא לאישה את שפחתו, נאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כ"א י')
ופירשו חז"ל:
שארה
- מזונות,
כסותה - כמשמעו
עונתה - תשמיש, וזו עונה האמורה בתורה.

מניעת יחסי אישות נחשבת לעינוי: "אם תענה את בנותי" (כתובות מ"ז). מצוות עונה תלויה בתעסוקה של כל אדם. אמרו במשנה:
הטיילין בכל יום,
הפועלים שתים בשבת (בשבוע),
החמרים אחת בשבת,
הגמלים אחת לשלשים יום,
הספנים אחת לששה חודשים.
התלמידים יוצאים לת"ת שלא ברשות נשותיהם שלשים יום (שם ס"א:),

עונה של תלמיד חכם אימתי? א"ר יהודה אמר שמואל מערב שבת לערב שבת. ודרשו ע"ז אשר פריו יתן בעתו (שם ס"ב אהע"ז סי' ע"ו).
וכתב הרא"ש (שם) רמז לזה דכתיב ושמרו ב'ני י'שראל א י'ום ה'שבת ר"ת ביאה (עי' מור או"ח סי' ר"פ).
ועוד רמז: כי שער החצר הפנימית יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, כי אז נפש יתירה והזיווג יפה.

בשם האריז"ל: כה אמר ה' לסריסים (המסרסים עצמם כל ימי השבוע) אשר ישמרו את שבתותי (שממתינים לעונת שבת) - ונתתי להם יד ושם טוב מבנים ומבנות (של"ה דף קל"ד ע"א).

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים