לדף ראשי



בפסוק המתאר את השימוש המותר במעשר שני נאמר [דברים יד:כו]:

ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך - כלל
בבקר ובצאן וביין ובשכר - פרט
ובכל אשר תשאלך נפשך - כלל

אי אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפורש - פרי מפרי וגידולי קרקע, אף כל [הנאכל בכסף מעשר שני] - פרי מפרי וגידולי קרקע.
על כן מותר לקנות בכסף מעשר שני כל סוגי אוכל. (לגבי דין זה בהמות בכלל גידולי קרקע, כדברי רש"י: "שכולם ניזונים וגדלים מן הקרקע" (עירובין כז)).

בדין גנב שנתפס, או שומר שגנב את החפץ שניתן לו לשמור נאמר [שמות כב:ח]:

על כל דבר פשע - כלל
על שור על חמור על שה על שלמה - פרט
על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה - כלל
עד האלהים יבא דבר שניהם.

אי אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפורש: דבר המטלטל וגופו ממון, אף כל דבר המטלטל וגופו ממון.
יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון (שבועות לז).
לפי לימוד זה קרקעות אינן נגזלות, ואם אדם גזל שדה ונהר שטפה - יכול הוא לומר לבעלים: הרי השדה לפניך!

כלל ופרט וכלל הוא שילוב של "כלל ופרט" עם "פרט וכלל", ולכן הוא מלמד על כמות פרטים ממוצעת בין שתי המידות הקודמות: "כלל ופרט" מלמד על הפרט בלבד; "פרט וכלל" מלמד על הכול; "כלל ופרט וכלל" מלמד על כל הדומים לפרט.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן