חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עריות

בני אדם שאסור להם להתחתן זה עם זה, או לקיים ביניהם יחסי אישות

התוכן:
גילוי עריות
איסורי מיתה וכרת (=איסור עריות)
דינו של הנולד מאיסורי עריות
איסורי לאו ועשה
שניות לעריות

גילוי עריות
כל המצוות שבתורה נדחות מפני פיקוח נפש, רק על שלושה דברים נאמר "ייהרג ואל יעבור", והם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. שקול בעיני הקדוש ברוך הוא גילוי עריות כנגד שפיכות דמים וכנגד עבודה זרה. וכבר אמרו חז"ל: "אלוהיהם של אלו שונא זימה הוא" (סנהדרין קו). ומהו גילוי עריות? שלא יבוא אדם במגע של אישות עם אישה האסורה לו: נידה, קרובת משפחה, אשת איש. "אשת איש" היא אישה שנתקדשה ליהודי ולא קיבלה ממנו גט, ולא נתאלמנה ממנו. ואפילו נפרדה ממנו או נתגרשה בדיני הגויים - כיוון שקיבלה קידושין כדין תורה, הרי היא אשת איש.

ולא רק ביאה אסורה, אלא כל קרבת בשר אסורה, כגון חיבוק ונישוק, שכן אמרה תורה (ויקרא י"ח, י"ט): "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב"; כלומר: לא תעשה שום קריבה.

כל קרבה של חיבה אסורה, חוץ מן האב עם בתו והאם עם בנה. וכן אמרו חז"ל:
"קדושים תהיו': הוו פרושים מן העריות ומן העברה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" (רש"י לויקרא יט, ב).
יש סוגים שונים בדיני עריות: עריות שהעובר עליהן חייב מיתת בית דין, עריות האסורות באיסור כרת, איסורי לאו ועשה, ואיסורים מדברי סופרים הנקראים גם "שניות לעריות".

איסורי מיתה וכרת (=איסור עריות)
העריות האסורות שעונשן מיתה הן: אשת איש, אמו, אשת אביו, כלתו, בתו, בת בנו, בת אשתו, בת בנה, בת בתה ואם אשתו. שאר העריות המנויות בפרשת "אחרי מות" - איסורן איסור כרת.
וזה פרטן:
א) קרבה לאחת העריות אפילו בלא ביאה ב) אב למשכב זכור ג) אם ד) אשת אביו שאינה אמו. ה) אחותו מהאב או מהאם. ו) בת הבן. ז) בת הבת. ח) הבת. (האיסור נלמד מאסור בת הבת). ט) בת אשת אביו שהיא בת אביו. י) אחות האב. י"א) אחות אם. י"ב) אחי האב במשכב זכור. י"ג) אשת אחי האב. י"ד) אשת הבן. ט"ו) אשת אחיו (למעט יבום). ט"ז) אשה ובתה. י"ז) אשה ובת בנה. י"ח) אשה ובת בתה. י"ט) שתי אחיות – כאשר הראשונה בחיים.

הבא על אחת מהן במזיד ובהתראה חייב מיתה; במזיד בלי התראה, חייב כרת; בשוגג - חייב להביא קרבן חטאת.
אחד האיש ואחד האישה שווים לעונש ולקרבן. היה הוא מזיד והיא שוגגת או אנוסה, או היא מזידה והוא שוגג - המזיד חייב כדין מזיד, והשוגג כדין שוגג.

דינו של הנולד מאיסורי עריות
הבא על הערווה (שעונשה מיתה או כרת) והוליד ממנה בן או בת, הרי הנולד ממזר, הוא ובניו ובני בניו עד סוף כל הדורות, ועליו נאמר "לא יבוא ממזר בקהל ה' " (דברים כג, ג). ממזרת אסורה לישראל ומותרת לגר. ממזר אסור בבת ישראל, ויישא ממזרת או גיורת.
מי שקידש אחת מן העריות שאיסוריהן במיתה או בכרת, אין הקידושין תופסים כלל, וכאילו לא נתקדשה האישה.
פנויה שלא נתקדשה לאיש וילדה לו, הוולד כשר.

איסורי לאו ועשה
איסורי ביאה שאין בהם עונש כרת נקראים "איסורי לאווין" או "איסורי קדושה". ביניהם: אלמנה לכוהן גדול, גרושה או זונה לכוהן, ממזרת לבן ישראל, בת ישראל לממזר, גויה, יבמה לזר. אישה שנתגרשה ונישאה, ואחר כך מת בעלה השני או גירשה, אסורה לחזור לבעלה הראשון. אישה שזנתה אסורה על בעלה ועל הבועל.

כהן שנשא אישה הפסולה לו, בניו "חללים": הזכרים נפסלים מן הכהונה, והם מותרים לשאת אשה האסורה לכהן, והבנות נפסלות מלהנשא לכהן. כהן זה אינו מפסיק להיות כהן, אבל הוא מאבד את זכויות הכהן: אינו עולה לתורה ראשון ואינו נושא כפים. (או"ח קכח,מ).

איסורי עשה הם שלושה:
מצרי ואדומי ובעולה לכוהן גדול. שלוש אלה הם איסורי "עשה", כיוון שהתורה לא כתבה את איסורם בניסוח של לאו, "ולא יבוא", אלא בניסוח חיובי: (דברים כ"ג ט') "דור שלישי יבוא להם בקהל", ומזה למדים שדור ראשון ושני של מצרי ואדומי אסורים. וכך בכוהן. נאמר עליו (ויקרא כ"א י"ג) "והוא אשה בבתוליה יקח", למדים מזה שלא ייקח שאינה בתולה. ולאו הבא מכלל עשה הרי הוא כעשה.

שניות לעריות
שניות מדברי סופרים הן איסורי עריות שהוסיפו חז"ל. הן עשרים ושש:
א) אם אביו ב) אם אמו ג) אם אבי אביו ד) אם אבי אמו ה) אשת אבי אביו ו) אשת אבי אמו ז) אשת אחי אביו מאם ח) אשת אחי אמו מאב או מאם ט) בת בת בנו י) בת בת בתו י"א) בת בן בנו י"ב) בת בן בתו י"ג) בת בת בת אשתו י"ד) בת בן בן אשתו ט"ו) אם אם אם אחתו ט"ז) אם אם אבי אשתו י"ז) אם אב אם אשתו י"ח) אם אב אבי אשתו י"ט) כלת בנו כ) כלת בתו כ"א) ויש אומרים שגם אשת אבי אם אביו כ"ב) ואשת אחי אבי אביו מהאב כ"ג) ואחות אבי אביו מאב או מאם כ"ד) ואחות אם האם כ"ה) וי"א שאשת חמיו כ"ו) ואשת חתנו.

בניגוד לאיסורי מיתה וכרת, שהקידושין אינם תופסים בהם, באיסורי לאו ועשה ושניות לעריות הקידושין תופסים, ולכן אדם שקידש אישה שהיא אסורה לו באיסורים אלה, לקידושין יש תוקף, האישה היא אשת איש לכל דבר, אבל חכמים חייבו אותו לתת לה גט.


מקור הערך: הרב ש' מן ההר, יהודה איזנברג ומ"ד איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
גילוי עריות