לדף ראשי



ברייתא במסכת כריתות (דף ו', ובירושלמי יומא פ"ד ה'), שאומרים אותה בשבת וביו"ט אחר "אין כאלהינו".

פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת. הַצֳּרִי. וְהַצִּפֹּרֶן. הַחֶלְבְּנָה. וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר. וּקְצִיעָה. שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ. וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר. וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה. וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ. אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:

"פיטום" - כתישה, טחינת החומרים מהם עשויה הקטורת.

במחזור ויטרי (עמ' 5) מזכיר מנהג לומר פטום הקטרת בכל יום בבקר ובערב, כיוון שמצוותו נעשית בבקר ובערב (עי' כלבו סי' ל"ח).
אמר הר"ר מורקיל שאותן שאין אומרים פטום הקטרת כלל, משום דחיישו דילמא מדלגים אות, וכתיב ביה 'אם חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה'. ואנו נוהגים לאומרו בשבת ויו"ט.
כתב מהרש"ל שלא לאומרו בעל פה כי אם מתוך הכתב, מהאי טעמא: שמא ידלג אות אחת (מטה משה סי' תס"ג)


מזבח הקטורת
מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
פיטום הקטורת / הרב דוד פייסט - מאמר המסכם את ענייני הקטורת לפרטיהם


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן