לדף ראשי




החודש חסר, ויש בו 29 ימים. ראש חודש אדר הוא שני ימים. ב' ראש חודש אדר, שהוא א' אדר, חל רק בימים זבד"ו. בשנה מעוברת נוסף עוד חודש אדר, ויש אדר ראשון ואדר שני. אדר ראשון הוא מלא, בן 30 יום, ויום א' (ב' שבראש חודש) חל רק בימים בדה"ז. אדר שני לעולם חסר, 29 ימים, ויום א' (ב' שבראש חודש) אינו נופל אלא בימי זבד"ו ולא בימי אג"ה. אדר הסמוך לניסן לעולם חסר (או"ח סי' תכ"ח ב).
מעברים את חודש אדר, כדי שפסח יחול בעונת האביב. השנה הירחית, שיש בה 12 חודשי ירח, קצרה משנת השמש ביותר מ- 11 יום, ואת החוסר הזה משלימים בהוספת אדר.
משנכנס אדר (בשנה מעוברת אדר שני) מרבים בשמחה, ובן ישראל שיש לו דין עם גוי - יעדיף להידון עמו בחודש אדר, כי חודש זה הוא חודש של מזל ליהודים. (תענית כ"ט ע"ב)

אדר שני
אם נתעברה השנה, החודש הנוסף הוא אדר ראשון, והחגים והמועדים הקשורים בחודש אדר נשמרים באדר שני. המתענים בז' אדר מתענים באדר שני, וכן ימי הפורים הם באדר שני. אין אומרים תחנון בי"ד אדר א', שנקרא פורים קטן.

בר מצווה מי שנולד באדר של שנה פשוטה, נעשה בן י"ג בשנה מעוברת באדר שני.
אם נער נולד בכ"ט לאדר ראשון בשנה מעוברת, וחברו נולד אחריו, באחד לאדר שני, והשנה ה- 13 אינה מעוברת, זה שנולד בכ"ט אדר ראשון ימתין עד כ"ט אדר שני להיות בר מצווה, והצעיר שנולד אחריו באחד לאדר שני, נעשה בר מצווה באחד באדר שני, 28 ימים לפניו (ש"ע או"ח סי' נ"ה י', תשובת מהר"י מינץ סי' ט"ו).

לעניין אבלות וקדיש. אמירת קדיש הוא 11 חודש, ואינה מתחשבת באדר שני. יום הזיכרון נשמר בדרך זו: אם מת אביו או אמו בשנה פשוטה בחודש אדר, יום הזיכרון יהיה באדר שני, ויש שנוהגים יום זיכרון באדר ראשון ובאדר שני. אם מת אביו או אמו בשנה מעוברת באדר א', יום הזיכרון יהיה באדר א', ואם מת באדר ב', יום הזיכרון יהיה באדר ב' (עי' שו"ת נחלת יעקב סי' ז' וסי' י"ג).

ז' אדר
בשבעה באדר נולד משה רבינו ובשבעה באדר נפטר (תוספתא סוטה פי"א, קדושין ל"ח). בו פסק המן לרדת ונשתייר בכליהם ונסתפקו ממנו עד ט"ו ניסן.
במאה הי"ז לספירה נהגו לקבוע בו תענית בארצות תוגרמה ואיטליה וצפון אירופה, ולקרוא תיקונים מיוחדים שחבר ר' שמואל אבוהב רב בויניציה, ומשם נתפשט המנהג בין החסידים ואנשי מעשה.
ר' יעקב עמדין מביא בסדורו את תיקון היום, הכולל לקוטים מתורה נביאים וכתובים, משנה גמרא וזוהר (עי' סדור רי"ע אחר פרשת שקלים).
על מות משה בז' אדר למדו מפסוקים אלה: "ויבכו בני ישראל את משה שלושים יום", "ויהי אחרי מות משה" ... "ויצו יהושע" ... "כי בעוד שלושת ימים" ... (יהושע א). "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון" (שם ד) מספר הימים מ-ז' אדר, ועד י' ניסן - 33 ימים. (סדר עולם פ"י, ילקוט שמעוני יהושע א).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מעגל השנה - חודש אדר / הרב שלמה מן ההר, אליהו כי-טוב



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן