לדף ראשי



שלושה פסוקים מתהילים: קי"ט, קמ"ב; ע"א, י"ט; ל"ו ז'; שאומרים אחר תפלת מנחה בשבת.

צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת:
וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ:
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה':

בסדור רב עמרם גאון מסודרים הפסוקים בסדר הזה, שהוא מנהג האשכנזים. בסידורי הספרדים יבואו הפסוקים כפי סדרם בספר תהלים: צדקתך כהררי אל, צדקתך אלוהים עד מרום, צדקתך צדק.
וכתב אבן ירחי בספר המנהיג:

כי כן הנכון, כדי להגדיל ולהוסיף בשבח הקב"ה, בתחילה צדקתך נדמית שגדלה כהררי אל, ועוד גדלה עד מרום, ולעולם צדקתו ותורתו קיימים ואמתיים.

בספר כלבו נתן סימן לסדר זה: וה' אלוהים אמת (ירמיה י' י'): צדקתך הראשון מסיים ה', והשני אלהים, והשלישי אמת.
כיוון שניתנה תורה בשבת, קבעו בה שלושה פסוקים אלו:
בראשון יש עשר תיבות כנגד עשרת הדברות,
ובשני מ' אותיות כנגד מ' יום שעמד משה לקבל הלוחות,
ובשלישי ה' תיבות כנגד חמישה חומשי תורה.

סדר זה נראה גם מפסיקתא דר"כ פרשת שור או כשב, המתחיל בדרוש צדקתך כהררי אל, וכן בזהר (אמור צ"א) מתחיל שור או כשב או עז, ר' יוסי פתח צדקתך בהררי אל.
בזוהר תרומה רע"ח. נאמר בפירוש:

תלהא אינון דאיסתלקו מעלמא בהאי זמנא חד משה נביאה, וחד יוסף צדיקא, וחד דוד מלכא, בגין כך תלת צדוקי דינא הכא: צדקתך כהררי אל - דא יוסף, וצדקתך אלוהים עד מרום - דא משה, צדקתך צדק - דא דוד מלכא.

טעם האשכנזים להפוך את הסדר, כדי שיבוא הקדיש על השם.
טעם אחר: כי צרות אחרונות משתכחות הראשונות, ומצטערים בראשונה על דוד, ואח"כ על משה ואח"כ על יוסף (מנהגי ישורון סי' פ'). ולפ"ז אמירת צדקתך צדק הוא כמו צדוק הדין על פטירת שלושה גדולי עולם באותה שעה במנחת שבת. משום כבודם אין עוסקים בתורה בין מנחה למעריב (רק אומרים תהלים) לקיים 'נשיא שמת - כל מדרשות בטלין' (לקוטי הפרדס לרש"י).
אף כי לפי סדר עולם מת משה בערב שבת, עם זאת לא נקבר עד שבת במנחה, ואנו אומרים צדוק הדין בשעת הקבורה (עי' הרא"ש וקרבן נתנאל פסחים ק"ה).

י"א שהוא צידוק הדין על הפושעים שחוזרים לגיהנם במוצאי שבת, וכיון שהתפללו הצבור מנחה והוא ערב, דואגים על הלילה הבא שעתידים לחזור (עי' שאלתות פ' בראשית).

בספר אבודרהם מביא טעם זה:

לפי שאחר המנחה אוכלים סעודה שלישית. ואמרינן כל המקיים ג' סעודות בשבת ניצול מג' פורעניות: מחבלו של משיח, וממלחמות גוג ומגוג, ומדינה של גיהנם (שבת קי"ח). ואלו ג' צדקות שעשה עמנו: צדקתך כהררי אל - כנגד חבלו של משיח שיעקור הרשעה; צדקתך אלוהים עד מרום - כנגד מלחמות גוג ומגוג; ותורתך אמת - כנגד דינה של גיהנם ששואלים תחלה למת למה לא עסקת בתורה.

ימים שאין אומרים בהם צדקתך צדק
אין אומרים צדקתך צדק בימים שאין אומרים בהם תחנון בחול, כי צדקתך צדק נתקן כנגד תחנון, ומפני שאין מתחננים בשבת, אומרים פסוקים אלו במקום התחנון (סדור עבודת ישראל 265). אין אומרים צדקתך צדק כל ימי ניסן ול"ג בעומר, ומר"ח סיון עד אסרו חג של שבועות, ט' וט"ו באב, חנוכה וט"ו בשבט, וערב יו"ט ור"ח.
אין אומרים צדקתך צדק בשבת שובה, משום שכתוב בו משפטיך תהום רבה, והאידנא אין שייך משפט דהא מבקשים 'אל תבוא במשפט עמנו', אך לפנים משורת הדין (מנהגי מהרי"ל עשרת ימי תשובה, ועי' שבלי הלקט סי' קכ"ו וסי' קפ"א).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן