לדף
ראשי
קדוש החודש
בזמן שהייתה סמיכה בישראל היו מקדשים את החודש ע"פ ראיית הירח. תנועת הירח וקידוש החודש בזמן המולד, הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש, באותו "גובה" של השמש, קרוב לקו ה"מחבר" את כדור הארץ לשמש (אם הירח נמצא בדיוק על קו זה, יש ליקוי חמה). בשעה זו אין הירח נראה, כי החלק המואר של הירח מופנה כלפי השמש, והחלק האפל מופנה לכדור הארץ. בגלל תנועת הירח סביב כדור הארץ, הירח מתרחק מן השמש, והוא מאחר לזרוח ולשקוע אחרי השמש. בכל יום מאחר הירח לשקוע או לזרוח ב- 48 דקות לערך אחרי השמש. בסוף החודש הירח "דבק לשמש" (זורח ושוקע יחד עם השמש) ולכן אינו נראה. יום לאחר המולד ישקע הירח 48 דקות אחרי השמש. יומיים אחרי המולד הירח שוקע כשעה וחצי אחרי השמש, ובאותו יום הוא ייראה בדמות סהר דק. בכל יום יאחר הירח לשקוע, וכאשר תנועתו תביא אותו לצד הנגדי של השמש, כדור הארץ יהיה בין הירח ובין השמש - וחלק גדול יותר של הירח ייראה. הציור הבא מתאר את גודל הירח בכל יום מימות החודש, ואת מקומו ברקיע בשעת שקיעת החמה. צורת הירח בכל אחד מימי החודש בזמן המשנה היו קובעים את ראש החודש על פי עדים שראו את הירח החדש, ותיאור מפורט על כך נמצא במסכת ראש השנה. אם לא באו עדים עד סוף היום ה-30, שוב אין צורך בהם, כי "כבר קידשוהו שמים" - החודש קודש בידי שמים, שהרי אין אפשרות שחודש עברי יהיה בן 31 יום, ולכן היום שאחרי היום ה-30 יהיה ראש חודש. היום השלושים של החודש יכול להיות היום האחרון בחודש, אם יש בחודש 30 יום, או היום הראשון של החודש הבא, אם בחודש הקודם היו 29 ימים. מכיוון שעד סוף היום לא נדע איזה משתי האפשרויות תתקיים, לכן נקבע היום השלושים לראש חודש. אם החודש שנסתיים הוא בן 30 יום, יהיו שני ימי ראש חודש: היום השלושים לחודש המסתיים, והיום שאחריו, שהוא הראשון לחודש המתחיל. אם בחודש שהסתיים יהיו 29 ימים, יהיה יום השלושים לבדו ראש חודש. המעבר לחישוב על פי חשבון קביעת הלוח על פי עדים הייתה קשה ומסובכת. אנשים שונים ניסו להתערב בחשבון הלוח ולכוון את חישוביו לפי צורכיהם. הצדוקים ניסו לשבש את חשבונות הלוח כדי להתאים אותו להלכה הצדוקית. (זכורה המחלוקת בדבר פירוש הפסוק "ממחרת השבת" בעניין ספירת העומר. הצדוקים, שפירשו את הפסוק כאילו ספירת העומר חייבת להתחיל ביום ראשון בשבוע, ניסו להתאים את הלוח כך שפסח יחול בשבת, וספירת העומר תתחיל ביום א', לפי שיטתם.) גם השלטון הרומאי התערב בפעולות בית הדין שעסק בחשבונות הלוח. הרומאים אסרו לעבר שנים (יש דעה שהסיבה לכך הייתה שלא להאריך את השנה, ולא להפסיד מסים), וחכמים נאלצו לעשות זאת בסתר ותוך סכנה. כדי למנוע מצב שבו לא יהיה לוח אחיד לעם ישראל, עברו לחישוב לוח על פי חשבון קבוע מראש. מעתה - כל אדם יכול לחשב את הלוח לפי חשבון זה. תוקפו של הלוח אינו בגלל החשבון, אלא בגלל העובדה "שבית הדין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חודש או יום טוב" (רמב"ם, ספר המצוות עשה קנ"ג). הלל השני נחשב כמייסד הלוח העברי. הוא חישב את חשבונות הלוח החל משנת ד' קי"ט (4119) לבריאה (359 לספירה הנוצרית). מקור הערך: יהודה איזנברג הערות לערך: שם המעיר: הלל סקולניק הערה: בעינין שקיעת הירח 48 דקות יום אחר המולד אינו מדויק היות שאפשר בפעם הראשונה שהירח נראה בחודש שמרחקו מן השמש גדול ואז יהיה הזמן שישקע מתחת לאופק גדול יותר, ומנסיון של תצפיות שערכתיכשמרחק הירח מהשמש גדול יחסית אפשר לראות את הירח זמן קצר לאחר שקעת החמה והזמן עד שישקע הירח הוא קרוב לשעה וחצי במקרים אלה, ומה שנכון הוא שכל יום לאחר מכן יתארך הזמן עד שתשקע הלבנה אחר שקיעת השמש לער 48 דקות מקור ההערה: מפתח התוכנת ההמחשה קידוש החודש לרמב"ם לעיון נוסף: קדוש החודש לרמב"ם יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|