לדף ראשי



אחת מחמש המגלות. מיוחסת לשלמה המלך שכתבה בזקנותו

(עי' ילקוט משלי א', גטין ס"ח). בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. דכתיב: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם (שבת ל').

קריאת המגילה
במסכת סופרים (פי"ד י"ח) לא נזכרה קריאת קהלת בין המגילות האחרות.
במחזור ויטרי נאמר:

וקורין הצבור (בסוכות) ספר קהלת מיושב, ליתן חלק לשבעה וגם לשמונה וכו' והן ז' ימי החג ושמיני עצרת.

אבן ירחי בספר המנהיג (דף ע"א) כתב:

מנהג צרפת לקרות בשמיני עצרת לפני קריאת התורה ספר קהלת. ושמעתי טעם בדבר משום דכתיב ביה 'תן חלק לשבעה וגם לשמונה' - אלו שבעת ימי החג ושמיני עצרת. ויש רוצים לומר לפי שהוא חג האסיף, להזהיר על התרומות והמעשרות ונדרים שלא לעבור עליהם בבל תאחר. ובפרק ב' דערובין דריש ליה לקרא: 'לשבעה' - אלו שבעת ימי הפסח, 'וגם לשמונה' - אלו שמונה ימי החג, יש לומר להזהיר בראשון ובאחרון.
ואני מצאתי טעם יפה. כי שלמה המלך ע"ה בחג אֲמרו בקהל, כמו שכתוב 'במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות', והוא אֲמרו בחג בהקהל להוכיח את ישראל, על כן יתכן לאמרו בחג. וטוב ונכון לאומרו בביהכ"נ, ולהוציא את מי שאינו בקי, לפי שאין הכל בקיאים בקריאתו, ולא כמנהג פרובינצא שאומרים אותה בסוכה. (עי' מנ"א או"ח סי' ת"צ).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מאמרים על ספר קהלת
מדרש רבה למגילת קהלת


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן