חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קטורת

בשמים שאותה הקריב הכהן פעמיים בכל יום, בבקר ובערב, על מזבח הזהב.

התוכן:
מעשה הקטרת
סדר הקטרת הקטרת
טעם הקטורת


מצווה להקטיר קטורת סמים פעמים בכל יום, בבקר ובין הערבים. שנאמר בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטרנה.
אסור לעשות כמתכונת הקטרת להריח בה חוץ מעבודת ה', שנאמר 'כמתכונתה לא תעשו לכם'.
בתורה נזכרו ארבעה מינים בקטורת: נטף שחלת חלבנה ולבונה, אבל חכמים למדו מפי השמועה שהם 11 מינים.

מעשה הקטרת
11 סממנים במעשה הקטרת נשנו בברייתא של פטום הקטרת והם:
א) הצרי,
ב) והצפורן,
ג) והחלבנה,
ד) והלבונה (הצרי והצפורן הם נטף ושחלת במקרא), ומשקל כל אחד שבעים מנה;
ה) מור,
ו) וקציעה,
ז) שבולת נרד,
ח) וכרכום, כל אחד משקל שישה עשר מנה;
ט) הקושט שנים עשר מנה,
י) קלופה (קנה) שלושה מנה,
י"א) וקנמון תשעה מנה.
נמצא משקל כולו שס"ח מנה. והוסיפו עליהן בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא, [ואם אין לו יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק], מלח סדומית רובע הקב, מעלה עשן (כך שמו) כל שהוא.
ר' נתן אומר אף כפת הירדן כל שהוא, ואם נתן בה דבש פסלה (כמו בקרבנות), ואם חיסר אחת מכל סמניה (י"א סממנים) חייב מיתה.
הקטרת נעשית מ- 368 מנה, 365 כנגד ימות החמה, 3 מנים יתירים שמהם מכניס כוהן גדול מלא חפניו ביו"כ, והשאר ניתנים לאומנים בשכרן.
היו מחזירים אותה למכתשת פעמים בשנה, בימות החמה פזורה שלא תתעפש, בימות הגשמים צבורה כדי שלא תפוג ריחה וכו'. ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה, וכשהוא שוחק אומר "היטב הדק, הדק היטב" שקול הדבור יפה לבשמים (שם). ההוספות של בורית ויין ומלח מעלה עשן הם לתיקון הקטרת.

סדר הקטרת הקטרת
מצווה להקטיר קטרת על מזבח הזהב שבהיכל פעמים בכל יום, בבקר בין הקרבת דם התמיד להטבת הנרות, ובין הערבים בין הקרבת איברים לנסכים (יומא פ"ג ה').
בכל פעם מקטירים משקל של חצי מנה שהוא משקל חמישים דינרים.


מזבח הקטורת


סדר ההקטרה בכל יום הוא אחר דישון המזבח הפנימי.
הכהן שזכה בקטרת, נוטל כלי מלא קטרת גדוש, וכסוי היה לו שנקרא בזך. ונותן הבזך בתוך כלי אחר ששמו כף, ומכסה הכף בבגד קטן. ונכנם עמו אחר במחתה של אש, וצובר את הגחלים על גבי המזבח הפנימי ומרדדן בשולי המחתה ומשתחווה ויוצא. וזה שבידו הכף נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לחברו הרואה אם נתפזר מן הקטרת מעט נותן לו לתוך חפניו, ומשתחוה ויוצא. ואומרים לזה המקטיר הזהר שלא תתחיל מלפניך שלא תכוה, ומשליך הקטרת על האש בנחת. ואינו מקטיר עד שהממונה אומר לו "הקטר"! ואחר שהקטיר משתחוה ויוצא (תמיד פ"ג ופ"ו, רמב"ם תמידין ומוספין פ"ג).

הקטר קטרת היה בפייס השלישי, בין כוהנים שמעולם לא זכו בה. מי שזכה פעם בהקטרה אינו משתתף בפיס השלישי, כדי שכל כהן יזכה להקטיר קטורת. הקטרת הקטורת מעשירה את המקטיר, על פי הפסוק 'ישימו קטורה באפיך' ואחר כך כתוב 'ברך ה' חילו' (יומא כ"ו).

טעם הקטורת
מורה נבוכים ג' מ"ה, תרגום מיכאל שוורץ
מכיוון שבמקום הקדוש שוחטים כל יום בהמות רבות, חותכים ושׂורפים בשׂר ורוחצים קרביים - לו היו משאירים אותו במצב זה, היה ריחו בלי ספק ריח בתי-המטבחיים. לכן ציווה על הקטרת הקטורת בו פעמיים בכל יום בבוקר ובין הערביים, למען ייטב ריחו וריח בגדי כל המשרתים בו. אתה יודע את דברם (של חז"ל): מיריחו היו מריחין את ריח הקטורת אף זה מקיים את יראת המקדש. אילו לא היה לו ריח טוב, כל שכּן אילו היה ההיפך מזה, היתה התוצאה היפך הכיבוד, כי הנפש מתרווחת מאוד מריחות טובים ונמשכת אליהם, ומתכווצת מריחות רעים ובורחת מהם.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
פיטום הקטורת - מאמר מסכם את ענייני הקטורת לפרטיהם / הרב דוד פייסט

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
פיטום הקטרת
בית אבטינס - עושי הקטרת


נושאים קרובים באתר דעת
קטורת