לדף ראשי



המקרא אינו מסודר על פי הרצף הכרונולוגי של המאורעות, אף לא לפי הסדר המתבקש מבחינת חשיבות הנושא.
תופעה זו מכונה בשם "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

העיקרון "אין מוקדם ומאוחר בתורה"
העיקרון שהנחה את התורה בסידור הפרשיות לא היה סדר כרונולוגי של ההתרחשויות או רצף היסטורי.
בברייתא של ל"ב מידות האגדה מופיעים עקרונות אלה:

ל"א) מוקדם שהוא מאוחר בעניין;
ל"ב) מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות.

לפי מידות אלה, יש מוקדם שהוא מאוחר בעניין או בפרשה.

עיקרון זה מוזכר במקומות נוספים:

ספרֵי במדבר, קלא
רבי אומר: הרבה פרשיות סמוכות זו לזו, ורחוקות זו מזו (בתוכן) כרחוק מזרח ממערב" .
רש"י פסחים, ו, ב:
לא הקפידה תורה על סדר מוקדם ומאוחר, ופרשיות שנאמרו תחילה - הקדימו המאוחרות.

אבן עזרא ורמב"ן חלוקים באיזו מידה אפשר להשתמש בכלל זה. אבן עזרא משתמש בו באופן גורף, ואילו רמב"ן טוען נגדו (במדבר טז,א):

ואמר רבי אברהם כי זה הדבר היה במדבר סיני... וזה מדעתו של רבי אברהם, שהוא אומר במקומות רבים אין מוקדם ומאוחר בתורה לרצונו. וכבר כתבתי (במדבר ט א) כי על דעתי כל התורה כסדר, זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור, וגם שם לצורך עניין ולטעם נכון.

דוגמאות
התחלות של ספרים ושירות

מדרש רבה, קהלת א,יב
אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים
אמר רבי שמואל בר רב יצחק:
זה היה ראוי להיכתב ולהיות תחילת הספר, ולמה נכתב כאן?
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: תני רבי ישמעאל (שמות ט"ו) אמר אויב ארדוף אשיג.
זה היה ראוי להיות תחילת השירה, ולמה נכתב כאן?
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: (ויקרא ט') ויהי ביום השמיני
זה היה ראוי להיות תחילת הספר, ולמה נכתב כאן?
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: (דברים כ"ט) אתם נצבים היום
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: (יהושע ג') ויאמר ה' אל יהושע היום הזה אחל גדלך
זה היה ראוי להכתב תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: (שופטים ה') שמעו מלכים האזינו רוזנים
זה היה ראוי להיות ראש לשירה,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: (ישעיה ו') בשנת מות המלך עוזיהו
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: (ירמיה ב') הלך וקראת באזני ירושלים
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה (יחזקאל י"ז) ויאמר אלי בן אדם חוד חידה
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: (תהלים ע"ג) ואני בער ולא אדע בהמות וגו'
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ודכוותיה: אני קהלת הייתי מלך על ישראל
זה היה ראוי להיות תחילת הספר,
אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

רשימה זו שבמדרש רבה עוסקת בדברים הצריכים להיות בתחילת ספרים או שירות, בהתאם למשמעות הדברים. נבואת ההקדשה של ישעיהו, ההכרזה "אתם ניצבים היום", דבר ה' ליהושע על מעמדו – כל אלה מתאימים להיות בתחילת הספר, אבל נכתבו במקום אחר.

מתי אירע מעשה העגל?

רש"י לשמות לא; יח
ויתן אל משה וגו' - אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן:
רבנו בחיי על התורה
התורה שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, רצתה להקדים עניין המשכן שהוא הכפרה, קודם שיזכיר העוון ההוא. כי כן מידתו של הקב"ה שמקדים רפואה למכה…

סדר ספר במדבר
ספר במדבר מדגים שינוי סדר כרונולוגי. הפרק הראשון של הספר מתוארך "באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים" (א', א). בפרק ז, א מופיע התאריך: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן…". יום כלות משה את המשכן ידוע משמות מ', יז: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן".
לפי רציפות המאורעות היה צריך ספר במדבר להיפתח בפרק ז' (ראה במדבר ט, א, רש"י ורמב"ן).
רש"י ורמב"ן רואים צורך לתת טעם לשינוי הסדר.

רש"י במדבר ט א:
"פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה. ולמה לא פתח בזו? מפני שהיא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד".
רמב"ן במדבר ט', א:
"מכאן אמרו חכמים אין מוקדם ומאוחר בתורה. וטעם האיחור הזה היה, כי כאשר בא הספר הרביעי הזה לזכור המצות שנצטוו ישראל במדבר סיני לשעתם, רצה להשלים ענין אהל מועד ותיקונו כל ימי המדבר. והזכיר תחילה הדגלים ומקום האהל ומעמד משרתיו ותיקון המשמרות למשאו לכל עבודת האהל. והזכיר קורבנות הנשיאים שהביאו העגלות אשר יישאו אותן בהן כל עת היותם במדבר, והשלים קורבנותיהם בחנוכת המזבח שהיו באחד בניסן או קודם לכן, ואחר כך שב להזכיר אזהרה שהזהיר אותם שלא ישכחו מצות הפסח…".

מתי נולד יפת?
בניגוד לאמור בספר במדבר, בו מסבירים רש"י ורמב"ן הסבר מקומי את הסיבה לחוסר הסדר הכרונולוגי, יש מקומות בהן אין רש"י נותן טעם לשינוי הסדר, כי הדבר מובן מאליו. דוגמא לכך היא בהופעתו הראשונה של הכלל.

רש"י לבראשית ו ג:
"והיו ימיו מאה ועשרים שנה - עד מאה ועשרים שנה אאריך להם אפי ואם לא ישובו אביא עליהם מבול. ואם תאמר ,משנולד יפת עד המבול אינו אלא מאה שנה (והלא כבר בפסוק א נאמר, ויולד נח את שם את חם ואת יפת)?! - אין מוקדם ומאוחר בתורה" וכו'.

אין צורך בהסבר מיוחד לכך, שהתורה פתחה את סיפור עניינם של נח ודור המבול בהצגת כל שלושת בניו של נח, גם אם הולדת הבן השלישי מאוחרת קמעא למשהו מן המסופר בהמשך.

הסברים עקרוניים לתופעה

רמ"ע מפאנו, מאמר הנפש ב,ד:
וכבר ביארנו במקום אחר, כי ידיעתו יתברך הוא התורה עצמה, תוכה ופנימיותה מצפוני סתריה, דאתמר בה אין מוקדם ומאוחר בתורה. פירוש: אף על פי שלגבי דידן הוא תורה קדומה וידיעה מוקדמת לכל דבר, הנה לגבי דידיה אין מוקדם ומאוחר - לא הידיעה מוקדמת ולא הבחירה מאוחרת, כי הכל הנה לפניו צפוי ממש אין הזמן מוגבל בשלימותו מאומה ואין שם עבר ועתיד.

ספורנו במדבר ט', א:
"… ולהודיע כל אלה ספר אותם כפי מדרגת היותם לרצון לפניו, לא לפי הזמן שהיו בו…"

הערות לערך:
שם המעיר: יעקב אשכנזי
הערה: לרבנים ולתלמידי החכמים אשר הקדישו מזמנן לכתוב באתר ולזכות הרבים ישר כח!
עדיין נותרתי בשאלה על העניין /מידה "אין מוקדם ומאוחר בתורה" איזה משמעות הלכתית יש למידה זו? או "מאי נפקא מינה לדינא"?
למידות שהתורה נדרשת בהם יש משמעות הלכתית האם אפשר לצטט הלכה או דין שנלמד מהמידה "אין מוקדם ומאוחר בתורה"?
אשמח לקבל תשובה במקודם !....
מקור ההערה: ידע אישי לענ"נד

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן