לדף
ראשי
שבתאי בן מאיר, ש"ך
רבי שבתאי בן מאיר הכהן (ש"ך). פוסק מפורסם, ווילנא 1621 - מעהרין 1662. למד בישיבות קראקא ולובלין. עסק בקבלה וחיבר פיוטים על פרעות ת"ח ות"ט שנכנסו לסליחות. נתפרסם כפוסק ומורה הוראה לכל תפוצות ישראל. חיבר ספרים אחדים והידוע מביניהם הוא שפתי כהן ר"ת ש"ך שזה גם כינויו. שבתאי בן מאיר הכהן - הש"ך - פוסק מפורסם, נולד בעיר ווילנא כשנת שפ"ב (1621), ומת בעיר האלעשוי במדינת מעהרין א' אדר ראשון תכ"ב (1662). בשנת 1633 נכנס לישיבת ר' יהושע בעיר טיקטיצין, ואח"כ למד בישיבות קראקא ולובלין אצל ר' העשיל ור' נפתלי כ"ץ. שב לווילנא ונשא את בת ר' בנימין וואלף ב"ר יצחק בונם, ונתמנה לדיין בבי"ד של הרב משה, מחבר חלקת מחוקק. בשנת 1646 עבר לקראקא ובשנה שלאחריה הדפיס ספרו "שפתי כהן" (ש"ך) בהסכמת שמונה עשר רבנים מגדולי דורו. בשנת 1648 סבלו יהודי רוסיה ופולין מהפוגרומים של חמעלניצקי ומגזירות ת"ח. הש"ך נמלט לפראג, וסמוך לכך הנתמנה לרב בעיר דרעזין ואח"כ בהאלישוי. קצרים ורעים היו חייו, ועם זאת התפרסם כפוסק מומחה ומורה הוראה לכל תפוצות ישראל. הוא חלק לעתים גם על הראשונים ועל גדולי הפוסקים בזמנו, כמו ר' דוד בר' שמואל הלוי מחבר "טורי זהב" ור' אהרן שמואל קאידנובר מחבר "ברכת הזבח". הש"ך היה גם מקובל ופייטן כפי שנראה מהסליחות שחבר על גזירות ת"ח וחרוזיו בהקדמת ספרו שפתי כהן. ספריו א) "שפתי כהן", ספרו הראשי - פרוש לשו"ע יו"ד בהתחשב בדעות הפוסקים ותשובות הראשונים ואחרונים (קראקא 1647), וכן על שו"ע ח"מ (אמשטרדם 1663), ב) "נקודות הכסף" השגות על הט"ז יו"ד (פפד"א 1677). נכדו של הט"ז השיב על ספר זה בשם "מגיני זהב". ג) "תקפו כהן" על דיני תפיסה וכללים מענייני ספיקא דדינא ועל ענייני תיקו ופלוגתא דרבוואתא והנהגת ההוראה וכו' (שם). ד) "גבורות אנשים" שו"ת וכללים ופסקים על סי' קנ"ד מטור אה"ע, והגהות על קצת פוסקים במה שכופין את האיש להוציא, ובסופו קצת שו"ת מאביו ר"מ (דעסוי 1697), ה) "פועל צדק: קצור תרי"ג מצוות לדעת הרמב"ם מסודר לשבעת ימי השבוע (יעסניץ 1120). ו) סליחות כ' סיון על גזירות ת"ח (אמשטרדם 1651). ז) "מגילת עיפה" ספור המאורעות התלאות והגזירות אשר עברו על ישראל בפילין וליטא ע"י חמעלניצקי. נספחה לסוף ספר שבט יהודה, ונעתקה ללשון אשכנזית ע"י פירסט. ח) דרוש על הפיסקא של כמה מעלות טובות, בספר כרם שלמה לר' שלמה האאס (פרעשבורג 1840) מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל הערות לערך: שם המעיר: הערה: שמי גליה גרובק שייכת למשפחת שכביץ מצאצאי השך הגדול. עד היום עומד על תילו בית הכנסת שלו בעיירה הולישוי ליד פראג, ומשמש היום למין מוזיאון לדברי יודאיקה. גם הקבר שלו נשמר יפה על ידי התושבים שמור נקי ומסודר מסביב. מקור ההערה, ביקור של בת משפחה בעיירה הולישוי וצילומים מבית הכנסת וגם מבית הקברות. בכבוד רב. גליה גרובק כפר גיבתון 2. ליד רחובות . ילידת גדרה למשפחת שכביץ. יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|