לדף ראשי




שלמה בר' אברהם אדרת - הרשב"א - פוסק, נולד בשנת 1235 בעיר ברצלונה בספרד ומת בשנת 1310. "הרביץ תורה בברצלונה עיר גבורים גאוני עולם בארץ אנדלוס" (כפתור ופרח ספ"ז וריש פט"ז). היה תלמיד מובהק של רבינו יונה מגירונדא, ולמד גם מרמב"ן, ומרבינו יצחק בר אברהם (עי' תשובות הרשב"א סי' אלף י"א).
תלמידיו היו רבים, ובהם:
רבנו אברהם בן אסמעאל,
דון אשתרוק קרשקש,
רבינו בחיי בן אשר,
ר' דוד הכהן,
ר' חיים בן דוד,
הריטב"א,
הר"י בן שיעב,
ר' יצחק דמן עכו,
ר' שם טוב בן גאון,
ר' שלמה בר יוסף בן עמיאל.

גדולי הפוסקים הכירו בערכו ושלחו אליו שאלות מספרד, פורטוגאל, איטליה, צרפת, אשכנז ואסיא הקטנה. תשובותיו מגיעות לעשרת אלפים, והוא מראשי המשיבים בהלכה.
כבר בחייו היו הקהילות אוספות את תשובותיו בקבצים מיוחדים ושומרות עליהן כעל מקור הוראה. רוב תשובותיו הן לשאלות שנשאל למעשה, ורבות מהן עוסקות בביאורי סוגיות ומקראות. חלקם בדברים הנוגעים להשקפת עולם.
בתשובותיו עסק הרבה בענייני הקהילות ובתי הדין. הגן בכל כוחו על זכויות הקהילות ונלחם בתקיפים שרצו להשתלט על הקהילות. התנגד להליכה לערכאות של גויים, ועל אימוץ נורמות משפטיות לא יהודיות במשפט העברי.
תשובות הרשב"א בענייני מיסים לקהילה
תשובת הרשב"א בעניין חוב לשלם מיסים לעיר שהמשלם אינו גר בה תדיר

רשב"א עמד בראש ישיבה גדולה שנהרו אליה תלמידים מארצות רבות.
חיבר ספרי הלכה. החשוב שבהם: "תורת הבית", המקיף את רוב הלכות איסור והיתר. בספר שבעה בתים, הוא נושא ונותן בכל שיטות הקודמים לו, מכריע בין החולקים ומחווה את דעתו. הספר מיועד לתלמידי חכמים, ולהמון נעם הכין קיצור בשם "תורת הבית הקצר". רבי אהרון הלוי, בן עירו וחברו כתב על הספר השגות בשם "בדק הבית", ורשב"א השיב עליהן בעילום שם ובחריפות בספר "משמרת הבית".
חיבר את "עבודת הקודש" בדיני שבת ומועדים, בשתי נוסחאות: קצר וארוך, וכן "פסקי חלה" ו"שער המים".

כתב גם שירים, כפי שנראה בראש ספריו תורת הבית ועבודת הקדש. עסק בקבלה (תשובות ח"א ס' ט' וצ"ד, תשובות הרידב"ז סי' תרצ"ו). למד פילוסופיה (עי' שו"ת סי' מ' וסי' ת"ח ות"ט ובסי' תי"ג ותי"ד) אבל הטיל חרם על לומדי פילוסופיה בגיל צעיר.

סיכום טענות הרשב"א נגד לימוד פילוסופיה
החרם הראשון של הרשב"א נגד לימוד פילוסופיה
החרם השני של הרשב"א נגד לימוד פילוסופיה
החרם השלישי של הרשב"א נגד לימוד פילוסופיה
כתב התנצלות של רבי ידעיה הפניני הבדרשי לרשב"א בתגובה לחרם על לימוד פילוסופיה

רשב"א התווכח עם המתקיפים את היהדות מבני דתות אחרות:
השיב על דברי ראימונד מארטיני כומר בברצלונה בספרו Pagio Fidei שרצה להוכיח מהתלמוד והמדרשים את שנאת היהודים לנוצרים.
השיב להאשמות המוסלמי אחמד אבן חזם שכתב ספר "אל-מלל ואל-ניחל" (אמונות וכתות).
בהשתדלותו תורגם פירוש המשניות לרמב"ם מערבית לעברית.

ספריו
א) "שאלות ותשובות".
ב) "תורת הבית הארוך" בדיני שחיטה וטריפות, איסור והיתר ונדה (ויניציה 1607 ועוד);
ג), "תורת הבית הקצר" הדינים שבתורת הבית הארוך ללא פלפול (קרימונה 1565);
ד) "חידושים" על שבע מסכתות בש"ס, ויניציה 1523);
ה) חידושים על חמש מסכתות (קושטא 1720);
ו') "פסקי חלה" (קושטא 1518, ירושלם 1876);
ז) "עבודת הקדש" על הלכות שבת ועירובין (ויניציה 1602)
ח) ויכוח נגד דת מחמד נדפס ע"י יוסף פערלעס כהוספה לתולדות הרשב"א בגרמנית: "ר' שלמה בן אדרת זיין לעבען אונד זיינע שריפטען" (ברעסלוי 1868).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן