לדף ראשי



שלומית אלכסנדרה - מלכת ישראל; נולדה בשנת 139 ומתה בשנת 67 לפה"ס. הייתה בתו של שטח, אחותו של ר' שמעון בן שטח ואשת אריסטובלוס הראשון. במות בעלה (בשנת 103 לפה"ס) שחררה את שלשת אחיו. אלכסנדר ינאי ייבם את שלומית כי אחיו מת בלא בנים. שלומית נקראה על שמו שלומית אלכסנדרה.
כאשר מלך אלכסנדר ינאי, היתה שלומית למלכה. כאשר הרג את חכמי הפרושים הצילה רק את אחיה שמעון בן שטח. אלכסנדר בטח באשתו שלומית ולפני מותו צוה שתשב על כסאו, ולא הוריש את מלכותו לבניו.

מלכות שלומית
ינאי מת בשעת מלחמה על העיר רגבא (רגב, מנחות פ"ה:) בעבר הירדן. שלומית העלימה את דבר מותו מהצבא, עד שכבשו את העיר. אז שבה לירושלם, קראה לראשי הפרושים וכרתה עמם ברית שלום, וישבה על כסא ממלכת ישראל (בשנת 76 או 75 לפה"ס).

היא שחררה את כל אלה שנאסרו בידי בעלה, ונתנה רשות לפרושים לחזור לבתיהם. יהודה בן טבאי שב ממצרים, ואחיה שמעון בן שטח מילא אחריה למסור את כל הנהגה הדתית בידי הסנהדרין. כדי למנוע מלחמות אחים, העבירה את הצדוקים מירושלם לערי המבצר הורקניא אלכסנדריון ומכאירוס.
שלומית התחזקה במלכותה, ביצרה את ערי יהודה והגדילה את צבאה. כאשר עלה תלמי מנייס לצור על דמשק שהייתה תחת שלטונה, שלחה את בנה אריסטובלוס להלחם בו. בחכמתה גרמה שתיגרניס מלך ארמניה לא פלש לארץ ישראל, למרות שהצליח בכל מדינות ארם.

קרוב למותה נחלש כוחה. בנה אריסטובלוס שהתחבר עם הצדוקים מרד בה, ואלמלא מתה מיתה טבעית, היה הורגה כדי לרשת את מלכותה.

ימי שלטונה היו כתשע שנים, והיו לכבוד ולברכה לבית ישראל.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן