לדף ראשי



שם טוב בו יוסף ן פלקיירא - פילוסוף ומחבר; נולד בשנת 1225 ומת אחר שנת 1290. נקרא פלקיירא על שם מקומו Palquera בספרד. היה לו ידע רב בפילוסופיה ערבית ויוונית. השווה את דברי הפילוסופים לספרי ר"ש בן גבירול והרמב"ם בפילוסופיה הדתית.

לא ידוע דבר אודות תולדותיו.

כתב ספרים רבים בפילוסופיה, הפיץ את דבריו בין היהודים לעורר חשק ללמוד חכמות, והוכיח כי הלימוד הוא מצוה גדולה.

שיטתו וספריו
פלקיירא חשב והאמין כי דעות הפילוסופים אפלטון ואריסטו ויתר הפילוסופים שווים הם בלי שום הבדל, וכי מתאימות עם דעות התורה והאמונה ונובעים מהן. בהקדמתו לספר "המעלות', אמר כי הפילוסופים הקדמונים קבלו את דעותיהם מבית מדרשו של שם ועבר מאברהם אבינו ושלמה המלך. לכן נתן כבוד לפיליסופיה וקבע כי רק על ידה יכול האדם להשיג את אושר אמיתי והצלחה נצחית. בספר "הויכוח" השתדל להוכיח כי חובה על כל תופש תורה ללמוד גם פילוסופיה, כי אחיות תאומות הן.

בספר "המבקש" מוכיח כי חכמת מה שאחר הטבע (מטפיזיקה) נעלה מאד, והוא מבאר את דברי התורה והנביאים בדרך הפילוסופיה.
פלקיירא כתב גם שירים בעברית שרדו מהם מעטים. שיריו אינם בעלי איכות גבוהה. הוא עצמו בספר המבקש התנגד לחכמת השיר, ואמר שהיא מלאה כזבים ודמיונות שוא וצריכים להתרחק ממנה.

ספריו הנדפסים הם:
"צרי היגון" תנחומים לנפש האדם להרגיעו מכל דאגה עם משלים יפים (קרימונה 1557);
"אגרת הויכוח" להוכיח כי הפילוסופיה לא מנוגדת לתורה. דיאלוג בין חכם וחסיד, (פראג 1610)
"ספר המעלות' על המעלות ומדרגות השונות של השתלמות האדם (הוצאת ויניציא-נער 1891); "המבקש" מוסר וחקירות בדיאלוג וקצת בחרוזים ושירים (האג 1778);
"ספר הנפש" בחכמת הנפש ומהותה וכחותיה. קיצור מספרו ראשית חכמה שחיבר בדעות הפילוסופים (לבוב 1835).
טקסט מלא של "ספר הנפש"
"מורה המורה" באור על מורה נבוכים לרמב"ם לפי דעות הפילוסופים הקדמונים. בסופו תקונים להעתקת ר"ש אבן תבון.
טקסט מלא של "ראשית חכמה"

קטעים מספר "המבקש"



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן