לדף ראשי



שמלאי - אמורא דרשן בימי ר' יוחנן; בא מלוד וחי בנהרדעא.
ר' יוחנן לא רצה ללמדו ספר יוחסין, ואמר לו אין שונין ספר יוחסין לא ללודים ולא לנהרדעים. וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא (פסחים ס"ב:). רש"י פרש את התשובה כך שהתכוון לדחותו כי לא רצה לענות לו, ופירוש אחד: לא רצה לענות לו לפי שאינן מיוחסין.
בירושלמי (שם) נאמר: ר' שמלאי אתא גבי ר' יונתן (יוחנן?) א"ל אלפן אגדה, א"ל מסורת בידי מאבותי, שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה. ואת נהרדעא ודר בדרום.

נקרא גם שמלאי הדרומי.

ר' יהודה נשיאה הוה מסתמיך אכתפיה דר' שמלאי. א"ל: שמלאי! לא היית בבית המדרש כשהתרנו את השמן (ע"ז ל"ז.)
דרש רבי שמלאי: תרי"ג מצות נאמרו לו למשה, שס"ה לאוין כמנין ימות החמה, ורמ"ח עשה בנגד אבריו של אדם (מכות כ"ג:).
וא"ר שמלאי משום ר"א בר"ש: אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושומרים מישראל (סנהדרין צ"ח.).

דבר הלכה בשמו:
א"ר אדא א"ר שמלאי בית הכנסת שכולה כהנים כולן עולין לדוכן (סוטה ל"ט:).
ר' שמלאי ור' יהודה נשיאה אמרי משמיה דריב"ל... התרת בכור בחו"ל ע"פ שלשה בני הכנסת (בכורות ל"ו:).
זהר (אחרי מות קל"ה): ר' אבא ור' יוסי ראו רשימה בפניו של אדם אחד, וא"ר אבא שחטא בזנות, וכן היה. ואמר אותו אדם שר' שמלאי תיקן לו תשובה (סדר הדורות ח"ב 359).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן