לדף ראשי




שמעון - בן שני ליעקב מלאה אשתו. שמו נקבע על שם "כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה" (בראשית כ"ט ל"ג).
שמעון חבר ללוי לנקום מאנשי שכם על אשר טמא שכם בן חמור את דינה אחותם (שם ל"ד כ"ה-ל"א). יוסף צוה לאסור את שמעון לעיני אחיו, כבן ערובה עד שובם את בנימין (שם מ"ב כ"ד). בני שמעון היו ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית (שם מ"ו א', שמות ו, ט"ו).

בברכת יעקב נאמר 'שמעון ולוי כלי חמס מכרותיהם' (שם מ"ט ה') על נקמתם בשכם. שמעון לא התברך בפי משה לפני מותו.
במפקד של משה במדבר סיני היה מספר הגברים בני שבט שמעון 59,300, ונשיאם שלומיאל בן צורישדי (במדבר א' כ"ב-כ"ג). במפקד השני בערבות מואב היה מספרם רק 22,200 (שם כ"ו י"ב-י"ד. במסעות בני ישראל במדבר היה מטה שמעון יחד עם שבט גד במחנה ראובן (שם ב' י"ב). בחנוכת המזבח היה נשיא מטה שמעון החמישי להקריב את קרבנו (שם ז' ל"ו-מ"א).
בשלוח משה מרגלים בחר מבני שמעון את שפט בן חורי (שם י"ג ה').
כאשר חטאו ישראל בבעל פעור, היה נשיא בית אב לשמעוני זמרי בן סלוא שלקח את כזבי בת צור, והם נהרגו בידי פינחס (במדבר כ"ה א' ט"ו).

מטה שמעון היה הראשון שעמד לברך את העם על הר גרזים (דברים כ"ז י"ב). בחלוקת הארץ בידי יהושע הייתה נחלת בני שמעון בתוך נחלת בני יהודה (יהושע י"ט א'-ט'), ושניהם נלחמו בכנעני והפריזי (שופטים א' א'-ד').

לפי רש"י, כאשר התרבו, התרעמו בני יהודה על בני שמעון שישבו ביניהם ורצו לגרשם. בימי דוד הם גורשו והלכו למבוא גדר עד למזרח הגיא, מצאו שם מרעה טוב וארץ רחבת ידים ושוקטת. בימי חזקיה מלך יהודה הכו את המעונים היושבים באהלים שם, החרימום וישבו תחתיהם.
מבני שמעון הלכו להר שעיר חמש מאות איש, ובראשם פלטיה ונעריה ורפיה ועוזיאל בני ישעי, הם היכו את שארית הפליטה לעמלק וישבו שם (דהי"א ד' כ"ד-מ"ג).

בתלמוד ובמדרשים
חז"ל דרשו את שמו של שמעון, שעתיד הוא להעמיד "שונא" (ב"ר פע"א ד'). ודרשו את השם לגנאי "שם עין" (מדרש הגדול לבראשית כ"ט ל"ג), ולשבח שהיה שומע בקול אביו שבשמים (ב"ר שם).

שמעון נולד בכ"א שבט, בשנת ב"א קכ"ד ליצירה (ספר היובלים ב"ח י"ג, מדרש תדשא, הוצאת עפשטיין בקדמוניות היהודים). שמעון יעץ לאחיו לבקש מאנשי שכם שימולו בשרם כדי לנקום בהם, ושמעון היה אז בן י"ג שנה ונלחם עמהם (ספר הישר פ' וישלח, ב"ר פ"פ ט'). בקולו החזק החריד את השונא (שם).
לפי רב הונא סרבה דינה לחזור, ואמרה אנה אוליך את חרפתי, עד שנשבע לה שמעון שהוא נוטלה. הה"ד ושאול בן הכנענית, בן דינה שנבעלה לכנעני (ב"ר שם).

כאשר בא יוסף אל אחיו לקח ממנו שמעון את כתונת הפסים ודחפו לבור, ולכן פרע לו יוסף והושיב את שמעון בבית האסורים (שם פ' פ"ר ט"ז). כאשר הלכו אחיו, הוציא יוסף את שמעון והאכילהו והשקהו (תנחומא מקץ ח' ויגש ד').
בברכת יעקב לבניו אמר על שמעון ולוי אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, זה שבטו של שמעון. הדא אמרה רובן של עניים משבט שמעון היו (שם צ"ה ה').

כל השבטים לא שמרו יחסם במצרים, וראובן ושמעון ולוי שמרו, לא עברו עבודה זרה והנהיגו שררה במצרים (במדבר רבה פי"ג).
יעקב אמר ראובן ושמעון וגד יטענו מטתי מן הדרום, ראובן בתשובה וגד בגבורה ושמעון באמצע לכפר עליו (שם פ"ב).
אבן של שמעון פטדה; מפה שלו צבע ירוק ומצויר עליו שכם (שם פ"ב).

שמעון מת בן מאה ועשרים שנה (סדר עולם זוטא).



הערות לערך:
שם המעיר: שמואל שמשוני
הערה: לפי ספר "סדר ימי עולם" ספר כרונולוגיה שערוך ומסודר על ידי אליהו בהר"א לאנדא נכד הגר"א ולח"ה:
כתוב בעמוד 11, תחת כותרת סדר נשואי בני יעקב ושמות נשותיהם ובניהם:

שמעון, [שנאה] דינה אחותו, ילדה 3 בנים - נמואל, אחד, יכין וצוהר; ושאול מפלגש בונה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן