חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שמעון בן אלעזר

תנא בדור הרביעי. תלמיד רבי מאיר.

תלמידו של רבי מאיר ואמר דברי הלכה ואגדה בשמו. בהלכה היה לרוב בר פלוגתה של רבי. הוכיח לכותים עיקר תחיית המתים מן התורה. ר"ש המציא כלל בלימוד מקרא במקום שיש נקודות על האותיות: אם הכתב (בלי נקודות) יתר על הנקוד, אתה דורש את הכתב; ואם הנקוד מרובה על הכתב, אתה דורש הנקוד.

שמעון בן אלעזר הכהן - תנא בדור הרביעי. היה תלמידו של רבי מאיר, ואמר דברי הלכה ואגדה בשמו (שבת קל"ד. ערובין כ"ט. חולין ו'.).
ומסופר על רבי שמעון אגדה יפה תארת את תכונתו ורוחו המוסרי?
מעשה שבא ר' שמעון בן אלעזר ממגדל גדור מבית רבו, והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמת שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד, שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך רבי! ולא החזיר לו.
א"ל ריקה! כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
א"ל: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני, כמה מכוער כלי זה שעשית!
כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי!.
א"ל: איני מוחל לך, עד שתלך לאומן שעשאני, ואמור לו: כמה מכוער כלי זה שעשית!
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו, יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו:
שלום עליך רבי, רבי, מורי, מורי.
אמר להם (האיש): למי אתם קורין רבי, רבי?
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל!
אמרו לו מפני מה?
אמר להם כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אעפ"כ, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס ר"ש בר"א ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ס"ת תפילין ומזוזות (תענית כ'.: ועי' אדר"נ פמ"א).
ניתוח הדרשה על רבי שמעון והמכוער, מאת נילי בן ארי
ר"ש הוכיח לכותים שתחיית המתים מן התורה, ממה שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, שאין ת"ל עונה בה אלא שעתידים ליתן את החשבון ביום הדין. ואמר: מכאן זייפתי ספרי כותים שהיו אומרים אין מתים חיים (ספרי פ' שלח, הרצאת פרידמאן דף ל"ג ע"ב).

בדברי הלכה היה לרוב בעל פלוגתיה דרבי. ר"ש חידש כלל במקרא: במקום שיש נקודות על האותיות, כי אם הכתב (בלי נקודות) יתר על הנקוד, אתה דורש את הכתב; ואם הנקוד מרובה על הכתב, אתה דורש הנקוד (ב"ר פמ"ח י"ז).

ממאמריו באגדה
גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה, שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור. הכא כתיב לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי (שמות כ')' והתם כתיב ולשומרי מצותיו לאלף דור (דברים ז') וכו' (סוטה ל"א.).
ר' שמעון בן אליעזר אומר: יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (שם ט"ז.).
הוא היה אומר: אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה. מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין ילדים סתירה, וסימן לדבר רחבעם בן שלמה (מגילה ל"א:)
ר' שמעון בן אליעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער. והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי (קדושין פ"ב.:).
ר' שמעון בן אליעזר אומר: בשעה של (צ"ל בשבועה) גדולה נאמר דבר זה: ואהבת לרעך כמוך אני ה'. אם אתה אוהבו אני נאמן לשלם לך שכר טוב, ואם לאו אני דיין לפרוע (אדר"נ סוף פט"ז).
יש כמה משלים שאמר: (אדר"נ פ"א, פ"ו; מכילתא יתרו בהחדש סי' ה').

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן