לדף ראשי

אֵיזֶהוּ מְקומָן שֶׁל זְבָחִים. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון. פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יום הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון אִם לא נָתַן לא עִכֵּב:
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון. אִם לא נָתַן לא עִכֵּב. אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּשֶׁן:
חַטּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד. אֵלּוּ הֵן חַטּאת הַצִּבּוּר. שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מועֲדות שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנות עַל אַרְבַּע קְרָנות. כֵּיצַד. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּובֵב וּבָא לו לְקֶרֶן דְּרומִית מִזְרָחִית. מִזְרָחִית צְפונִית. צְפונִית מַעֲרָבִית. מַעֲרָבִית דְּרומִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד דְּרומִי. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. לְזִכְרֵי כְהֻנָּה. בְּכָל מַאֲכָל. לְיום וָלַיְלָה עַד חֲצות:

משנת איזהו מקומן נאמרת מפני שלימוד תורה מתחלק לשלושה: שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בגמרא. מברכים "לעסוק בדברי תורה", ואחר כך לומדים שלוש פרשות:
במקרא "פרשת התמיד";
במשנה "איזהו מקומן";
הגמרא - ברייתא של רבי ישמעאל.

כתב בית יוסף (בטור או"ח סי' ג) בשם הרא"ה, שבחרו במשנת איזהו מקומן, לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת, והיא משנה ברורה והלכה פסוקה למשה מסיני (עי' תפארת ישראל זבחים פרק ה ג), וגם מפני שעניינה הוא הקורבנות והתפילות במקום קורבנות.
ברייתא דר"י נבחרה כי היא כוללת את יסודי ההלכות של תורה שבע"פ (עי' כלבו סי' ג).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן