לדף ראשי




שמשון משאנץ - מבעלי התוספות בצרפת; חי בעיר שאנץ Sensl) בערך שנת 1150 ומת בעכו בערך שנת 1230. גם אביו ר' אברהם היה מבעלי התוספות, ומת בשנת 1210. כנראה שנולד בעיר פאלאיש, במקום שגר אביו זקנו ר' שמשון ב"ר יוסף, "הזקן", מבעלי התוספות.

ר' שמשון ב"ר אברהם מכונה "השר משאנץ". למד אצל רבינו תם בטרויש, אצל ר' דוד קלונימוס ממינצברג. עשר שנים למד בישיבת ר' יצחק ב"ר שמואל הזקן מדמפייר, ואחרי מותו יסד ר' שמשון ישיבה בשאנץ.
הרא"ש אמר כי אחרי רבינו תם ור' יצחק ב"ר שמואל, הייתה פעולת רבי שמשון משאנץ גדולה מאד והשפיעה הרבה על לימוד התלמוד בצרפת ואשכנז במאה הי"ג. לדעת ר' יוסף מקולון היו ר' יצחק ב"ר שמואל ור' יהודה סיר ליאון מפאריס ורבי שמשון משאנץ שלשה עמודים שעליהם נשען כל בית ישראל בצפון צרפת בעת ההיא. התוספות של רבי שמשון משאנץ נתקצרו ע"י ר' אליעזר מטוך. תשובותיו נתקבלו להלכה. לפעמים פסק בניגוד לר"ת (מרדכי לחולין פ"ח סי' תשל"ג) ונגד הר"י בן שמואל (שם לפסחים פ"כ סי' תקנ"ו), ולפעמים חזר מדעתו (אור זרוע ח"ב קע"ה).

היה נוטה למתנגדי הרמב"ם במחלוקתם על הפילוסופיה, והחליף מכתבים עם ר' מאיר ב"ר טודרוס הלוי אבולעפיא. באמצעות ר"א בן נתן הירחי שלח מכתב לרבני לוניל וטולדה והתנצל שלא בא "לחלוק על הארי אחרי מותו", אבל אי אפשר לו להסכים והוא מוכרח להתנגד לדעת הרמב"ם על תחיית המתים ועל אגדות חז"ל, ועל אשר לא כתב בספרו 'יד החזקה' המקורות בתלמוד.
אח"כ הייתה לו מחלוקת גם עם ר"א אבולעפיא.
בגלל רדיפת היהודים ע"י האפיפיור איגוצינט השלישי, התאחדו כמה ראשי ישיבות ותלמידיהם מאנגליה וצרפת, ונסעו לא"י, וגם ר"ש בתוכם (בערך שנת 1211). זמן רב ישב בירושלם, ולכן הוא מכונה הירושלמי (סמ"ג לאוין ס"ה קי"א, עשין מ"ה).
מת בעכו, ונקבר לרגלי הר הכרמל.

חבוריו
מלבד תוספות על הש"ס, חיבר פירוש על משניות זרעים וטהרות שאין עליהן גמרא. הוא מביא את מאמרי הירושלמי תוספתא מכילתא ספרא ספרי, ומשתדל לתרץ הקושיות והסתירות שביניהם ובין תלמוד בבלי.
מזכיר את הערוך מר' נתן ב"ר יחיאל ורש"י, אבל אינו מזכיר את פירוש המשניות לרמב"ם. כנראה לא ראה אותו (עי' תיו"ט למכשירין פ"ה י').
לפי ר' יעקב בן אכסא - כתב ר"ש פי' על מסכת שקלים, עדיות, מדות וקנים, אך הפירוש אינו קיים.
התוספות על עדיות שנדפסו בשם "עדות נאמנה" (דעסוי 1813) מיוחסים אליו בטעות.
בפירושו לספרא השתמש ר"ש בפירוש הראב"ד שהוא מביאו בשם "חכמי לוניל" או "חכמי פרובינצא".
כתב פיוטים. והשתמש בחרוזים במכתביו. אחי ר"ש היה ר' יצחק מדמפייר, מכונה בר"ת ריב"א או ריצב"א כדי להבדילו מרבו ר"י הזקן (ר' יצחק פ"ר שמואל), ואחרי מותו קבל מקומו כראש ישיבה.
לר"ש היו שני בנים ר' יעקב הקבור לרגלי אביו בהר הכרמל, ור' שלמה שחי בעכו בשנת 1260 והיה נודע לחכם גדול.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן