לדף ראשי



ר' יוחנן ואילפי עסקו יחד בתורה. כאשר הורע מצבם החליטו לפרוש למסחר.
בדרך - מספרת האגדה - ישבו תחת גדר רעועה ואכלו. באו שני מלאכי השרת. אמר אחד לחברו: הבה נפיל עליהם את הגדר ונהרגם, שמניחים חיי עולם הבא ועוסקים בחיי שעה. אמר לו חברו: הנח להם, יש בהם אחד שהשעה עומדת לו. ר' יוחנן שמע את השיחה, ואילפא לא שמע. מכאן הסיק ר' יוחנן, שבשורת הגדולה לעתיד מכוונת אליו, וחזר לעסוק בתורה (תענית כא:א).
עד שחזר אילפא ממסחרו, נעשה ר' יוחנן ראש ישיבה. אמרו לו לאילפא: אילו ישב מר ועסק בתורה האם לא היה מר נעשה ראש ישיבה? הלך אילפא ותלה עצמו בתורן של ספינה, ואמר: אם יש מי שישאלני דבר במשנת ר' חייא ור' אושעיא ולא אמצא לו מקור במשנתנו - אפיל עצמי מתורן הספינה. כאשר שאלוהו שאלות שונות ענה על כולן כהלכה (תענית כא:א, ירושלמי קידושין א:א).
ניתוח הסיפור על אילפא ור' יוחנן, מאת נילי בן ארי

ר' יוחנן מוסר הלכות משמו (זבחים כ:א, ועוד), וכן מצאנו את אילפא שואל מר' יוחנן ומריש לקיש (ירושלמי נזיר ו:ט). בכמה מקומות מוזכרות הלכות שמצאו כתוב בפנקסו (מנחות ע:א, ירושלמי מעשרות ב:ד).
עסק גם באגדה וכמה ממאמריו באגדה הובאו במדרשים (ב"ר ו:ט, יג:ג, כ:ה, ועוד).

כאשר רבי גזר תענית ציבור על הגשמים, ירד אילפא לפני התיבה. כשאמר משיב הרוח - החלה רוח נושבת, וכשאמר מוריד הגשם - החל גשם יורד (תענית כד:א).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן