לדף ראשי





שמעיה ואבטליון היו בני הזוג הרביעי. היה ממשפחת גרים (גטין נז:ב). תלמידם של יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח. חי ופעל בסוף ימי החשמונאים, למעלה ממאה שנה לפני החורבן. אבטליון היה אב בית דין, ובן זוגו, הנשיא, היה שמעיה.
תלמידיהם המובהקים של שמעיה ואבטליון היו הלל ושמאי.
רבי עובדיה מברטנורא מסביר את השם אבטליון:

"שמעיה ואבטליון. גרי צדק היו, ומבני בניו של סנחריב הם. ושמעתי שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה, שפירושו אב לקטנים. כי טליא בלשון ארמי, קטן..." (אבות א,י)

בתלמוד נמסרו בשמם הלכות. הם השתתפו במחלוקת אם סומכים ביום טוב, מחלוקת שנמשכה כל תקופת הזוגות.
אבטליון אמר:

חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל (אבות א:יא).

יש משערים, שכוונת אבטליון במאמר הזה היא למאורע שאירע ליהודה בן טבאי רבו בזמן גלותו באלכסנדריה. היו שם רבים שנטו אחרי התרבות היוונית ופרשו מדרכי התורה, ודרושה הייתה לחכמים זהירות יתרה בדבריהם.

יש חוקרים הסוברים שאבטליון הוא פוליון, חברו או רבו של סאמייס (שמעיה, או שמאי?), שהזכירו יוסף בן מתתיהו כאחד החכמים הגדולים בימי הורדוס. אחרים סוברים שפוליון וסאמייס הם הלל ושמאי.

במחלוקת על הסמיכה, אם סומכים את הידים על ראש הקרבן ביום טוב או לאו, מחלוקת שהתקיימה בכל תקופת הזוגות, הייתה דעתו שלא לסמוך (משנה חגיגה ב:ב). הלל ושמאי היו תלמידיו.


הערות לערך:
שם המעיר: הוך לירון
הערה: מעניין לדעת אברבנאל בפירושו למסכת אבות ע"מ ס"ט- ע' כותב "...ועוד היום יש ביניהם דת אחת נקראת דת אבטליון ואמרו שאבטליון זה עזב עבודת הצלמים שהיו ברומי והלך לו לבקש דת אחרת והוא בלי ספק זה הנזכר במשנה"

מקור ההערה: מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם ואברבנאל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן