לדף ראשי



נולד בבבל והיה תלמידם של רב יהודה (ב"מ מג:ב) ורב הונא (בכורות לז:ב), וחברו של רבה.

גר כנראה בנהרדעא (שבת יט:ב, ועוד). עלה לארץ ישראל יחד עם רב חנניה אחיו, בחייו של ר' יוחנן. ר' יוחנן רצה לסמכם, ולא נסתייע הדבר. אמרו לו: אל יצטער מר, כי אנו מבית עלי, שנאמר (ש"א ב:לב) "ולא יהיה זקן בביתך כל הימים" (סנהדרין יד:א).

לפי דעה אחת היו רב הושעיא ורב חנניה אחיו של רבה בר נחמני. בבבלי נמסר תוכן מכתבם של אחי רבה לרבה, בו הם קוראים לו לעלות לארץ ישראל ללמוד אצל ר' יוחנן:

כתובות קיא א
שלחו ליה אחוהי לרבה: ... אף על פי שחכם גדול אתה, אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו; ואם תאמר: אין לך רב! יש לך רב, ומנו? רבי יוחנן.

מכיוון שלא נסמכו נקראו בתואר "חבר", ושניהם נתכנו בתואר המשותף "חבריהון דרבנן" (ירושלמי שבת ג:א).

בא"י נשא רב אושעיא את בתו של ר' שמואל בר רב יצחק, ובזכות חותנו נכנס לקידוש החודש (ירושלמי סנהדרין א:ב). לסוף זכה להסמך ולהקרא בתואר רבי (שם). בא"י אנו מוצאים את רב אושעיא בחברתם של גדולי הדור ר' אמי ור' אסי (חולין קכד:א, מנחות ג:ב), וכן עם ר' זירא (ירושלמי שבת ג:א).

שני האחים לא נפרדו, ואנו מוצאים אותם תדיר ביחד (עירובין מג:א). שניהם עלו לבקר בירושלים החרבה, ולא נכנסו לתוכה, אלא ישבו על יד אחד שעריה (מכות יט:ב, ע"ש). הם עסקו יחד בתורת הרזים בספר יצירה (סנהדרין סה:ב).

האחים היו סנדלרים, עבדו בשוק הזונות. היו תופרים נעליים לזונות, ואף פעם לא הרימו את עיניהם להסתכל בהן. הזונות, בהכירן בקדושתם, היו נשבעות בחייהם של הרבנים הקדושים האלה (פסחים קיג:ב). כשמת רב הושעיא נפל קלון (בית עבודה זרה) של טבריה (ירושלמי ע"ז ג:א).

בבבלי הובאה פעמים אחדות ברייתא ששנה חכם בשם אושעיא זעירא דמן חבריא (נדה כו:א, ועוד), ונראה שהכוונה היא לרב אושעיא זה. פעם אחת הובאה ברייתא זו על ידי רבא (חולין יב:ב). פעם, בשנת בצורת, כשגזר הנשיא תענית ולא ירדו גשמים, שנה להם אושעיא זעירא דמן חבריא ברייתא המטילה את הקולר בצוואר הנשיאים "עיני העדה": כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה, עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה. כאשר עבדי הנשיא החלו לצערו בשל תוכחתו הקשה, אמרו להם בני העיר: הניחוהו, שאף אותנו הוא מוכיח קשות, אבל נוכחנו שכוונתו לשם שמים (תענית כד:א).

רבי חנינא ורבי הושעיא הוה קא משתקיד רבי יוחנן למיסמכינהו. לא הוה מסתייעא מילתא. הוה קא מצטער טובא. אמרו ליה: לא נצטער מר, דאנן מדבית עלי קאתינן... שנאמר "לא יהיה זקן בביתך כל הימים". (סנהדרין יד:א)




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן