לדף ראשי




מאות מאמריו בהלכה ובאגדה מפוזרים בירושלמי ובמדרשים. בבבלי אינו נזכר כמעט.

בן העיר לוד. חברו ובן עירו של ר' יהודה בן פזי (ירושלמי סנהדרין א:ב). פעם אחת ישבו שניהם כדיינים במשפט אחד (ירושלמי ב"ב ח:א). ר' אחא יודע את תולדות לוד עירו, ומציין את המקום שבו שרף אפוסטמוס את התורה: במעברתא דלוד (ירושלמי תענית ד:ה). חותנו היה חכם בשם ר' תחליפא (ירושלמי ברכות א:א). רבו היה ר' יוסי בר חנינא (ירושלמי יבמות א:א), ורבים היו תלמידיו (ירושלמי עירובין א:ז). מוסר הוא מאמריהם של הרבה מאמוראי א"י בדורו ובדורות שלפניו, ורבים מחכמי א"י שבאו אחריו מסרו מאמריו בשמו.

באגדה הוא חולק על בעלי האגדה המפורסמים ר' יצחק, ר' לוי ור' אבא בר כהנא. בני דורו הצעירים ר' יונה ור' יוסי כבדוהו מאוד. ר' יוסי שולח אליו את ר' בא בר כוהן בשאלה (ירושלמי ברכות ב:ז). כאשר חלה ר' אחא, עלו ר' יונה ור' יוסי לבקרו. בהיותם מודאגים ממצבו אמרו: נלך אחרי שמיעת בת קול, לסימן. והנה שמעו אישה שואלת לחברתה: האם יכבה הנר? ותען: לא. והיה להם הדבר לסימן כי לא נכבה נר ישראל (ירושלמי שבת ו:ט).

יחס מיוחד היה לר' אחא אל התינוקות. ביום הכיפורים אחרי תפילת מוסף היה מכריז, שכל מי שיש לו ילדים ילך לביתו להאכיל את התינוקות (ירושלמי יומא ו:ד). הקפיד על מלמדי תינוקות שהיכו את תלמידיהם יתר על המידה (ירושלמי מו"ק ג:א). לדעתו "בית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד" (ירושלמי מע"ש ה:ב). לדעת באכר הביע ר' אחא במאמרו זה הסכמה לתכניתו של יוליאנוס קיסר, לבנות את בית המקדש, כנראה כנגד אלה שטענו שאין לבנות את המקדש לפני בוא משיח מבית דוד.

ממאמריו:

ר' אחא בשם ר' יונתן כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה [ירושלמי חגיגה פרק א]
ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים. אמר רבי אחא: אמר לפניו, רבונו של עולם תן לי שכר עיני אחת בעולם הזה, ושכר עיני אחת מותקנת לי לעתיד לבוא. כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה, וכתוב אחר אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה. אמר רבי אחא: מלמד שהיו הפלשתים יריאים ממנו עשרים שנה לאחר מותו, כדרך שהיו יריאים ממנו עשרים שנה בחייו [ירושלמי סוטה פרק א דף יז].
רבנין דקיסרין בשם ר' אחא: מצווין ישראל לפרנס קיטעין אפילו עבדים [ירושלמי כתובות פרק ה].
לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר השירים ב:ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו" (שמו"ר ב:ב);
זכות אבות לעולם קיימת (ירושלמי סנהדרין י:א),
כל המלמד סניגוריא על ישראל הקדוש ברוך הוא מרוממו בעולם (פסיקתא דרב כהנא קצו:א);
הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (ירושלמי שקלים ה:א);
לשלושה חלקים נתחלקו היסורין: אחד לדורות ולאבות, ואחד לדורו של שמד (גזרות אדרינוס), ואחד למלך המשיח (מדרש שמואל יט).

הערות לערך:
שם המעיר: מרדכי דאדון
הערה: המפורסמת ביותר מאימרותיו של רב אחא הנידונות במחקר ההגות הדתית היא זו שבמס' שבת פח., בתגובה ל"כפה עליהם הר כגיגית"[של רב אבדימי] : "מכאן מודעא רבא לאורייתא". ומן הראוי היה שאימרה שכזאת תובא בערכו של אמורא זה.[כתבתי על כך מאמר עוד בתשל"ד בירחון התורני "אור תורה" חוברת יא (עג), ניסן התשל"ד, עמ' שפט-תט [פורסם גם בבמות נוספות].
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן