לדף ראשי




התפתחות נוסח אשכנז
את ניצני נוסח אשכנז ניתן לראות בסידור רב עמרם גאון ומחזור ויטרי, ואחריהם התגבש בכתבי פוסקי אשכנז - בעיקר הרא"ש, הטור, הרוקח ומהר"ם רוטנבורג. מאוחר יותר הטביעו את חותמם ספרי המנהגים - בעיקר מנהגי מהרי"ל ומנהגי ר' אייזיק טירנא. על פיהם התפצל נוסח אשכנז לשני ענפים –
נוסח אשכנז המערבי שנהג במערב אירופה (מערב גרמניה, צרפת, אנגליה) והיה מבוסס בעיקר על מנהגי מהרי"ל;
ונוסח פולין שנהג במזרח אירופה (פולין, רוסיה, אוסטריה, הונגריה, רומניה) והיה מבוסס בעיקר על מנהגי ר' אייזיק טירנא. נוסח פולין הושפע אח"כ ע"י הפוסקים האחרונים כמו מהרש"ל, הלבוש, הרמ"א ומג"א.
בהשפעת המג"א (ומאוחר יותר גם בהשפעת נוסח החסידים) נכנסו לנוסח פולין מקצת ממנהגי האריז"ל.

נוסח התפילה בליטא היה נוסח פולין, אם כי בתקופת הגר"א (ת"פ - תקנ"ח) החלו להופיע בסידורי פולין כמה מנוסחאות אשכנז המערבי, כנראה בגלל מגמת המדפיסים להגדיל את תפוצת סידוריהם.

המעבר מכתב יד לדפוס
עד המצאת הדפוס היו הסידורים בכתב יד, ומטבע הדברים לא היו מיועדים לציבור הרחב אלא ליחידים או לציבור מקומי (כסידורים לש"ץ). הדבר גרם לגיוון נוסחאות, ולכן קשה להסתמך עליהם בקביעת נוסח התפילה. לאחר שקמו בתי דפוס עבריים (בשנת ר"ל לערך - 1470) החלו להופיע סידורים מודפסים שיועדו לציבור הרחב. הדבר יצר אחידות בנוסחאות וחייב את המדפיסים לחקור ולדייק בנוסחאות התפילה - עובדה חיובית לכשעצמה, אך מאידך נמסר בצורה זו נוסח התפילה בידים שלא תמיד היו ראויות לכך.
ניתן להצביע על חמישה סידורים שהטביעו את חותמם על סידור אשכנז בארבע מאות השנים האחרונות:

א. סידור ר' שבתי סופר
הסידור נערך בין השנים שע"ד-שע"ח [ 1614-1618] ע"י ר' שבתי סופר מפרעמישלא, תלמיד רבי מרדכי יפה בעל ה"לבוש", חכם הבקי בכל חדרי התורה ובעיקר בחכמת הדקדוק ומפורסם בחסידותו. בעקבות שיבושי הסידורים בימיו נתבקש להגיה סדר התפילות ע"י ועד ד' ארצות (פולין גדול, פולין קטן, רייסן, וואהלין) וזכה להסכמות כל גדולי דורו - הסמ"ע, המהרש"א, השל"ה, הב"ח ועוד. למרות ההערכה הרבה לסידור זה, לא זכה כנראה לתפוצה רבה, אך שימש בסיס למדפיסים שאחריו. נוסח הסידור בנוי בעיקרו על סידורי אשכנז הישנים, אך במקומות רבים שינה רש"ס את הנוסח שהיה מקובל בימיו מסיבות שונות, והעדיף את נוסח סידורי ספרד (בעיקר בעקבות אבודרהם) או נוסחאות שהביא מהרש"ל בסידורו (שהיה לעיני רש"ס אך לא נמצא בידינו). רבים משינוייו נתקבלו בסידורי אשכנז שאחריו, אחרים לא נתקבלו.

ב. סידור "דרך שיח השדה"
הסידור נערך ע"י ר' עזריאל ובנו ר' אליה מווילנא, מנקיי הדעת וגדולי המדקדקים בדורם. נדפס לראשונה בפפד"מ כשנת תס"ד (ובמהדורה שניה בברלין תע"ג) בהסכמת גדולי הדור, ביניהם ר' דוד אופנהיים ור' נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים", שאף הורו למלמדי ישראל ללמד את תלמידיהם ממנו דוקא. כמו סידור רש"ס, כך גם סידור זה מבוסס על סידורי אשכנז הישנים, בתוספת תיקונים לשגיאות שהיו נפוצות בהם. בהרבה מקומות התחשבו עורכיו בדעת רש"ס, ובמספר מקומות חדשו נוסחאות משלהם שברובם התקבלו בסידורים שאחריהם. ניתן לזמר שסידור זה הוא הבסיס לסידורי אשכנז דהיום.

ג. סידור "בית תפילה"
סידור זה נכתב על ידי המדקדק המפורסם ר' שלמה זלמן כ"ץ הקרוי ר' זלמן הענא, נדפס לראשונה ביעסניץ בשנת תפ"ה. יצא לאור כהשגה על סידור ר"ע ור"א ווילנא, כדי לתפוס את מקומו כסידור התפילה המדוייק. השגותיו רובן ככולן הם שינויים ששינה מדעתו, הן ע"פ "כללי דקדוק" שחידש, והן ע"פ הבנותיו בתוכן התפילה ובלשונה, ולא התחשב כלל בנוסחאות הסידורים הישנים או בלשונות הראשונים. בספרו הראשון, "בנין שלמה", שחיבר בהיותו כבן עשרים, העיז פניו נגד רבותינו הראשונים והאחרונים, ואולץ ע"י רבני פפד"מ לפרסם בקשת מחילה כדי שלא ינדוהו על כך.

את חידושיו בענייני הסידור כינס בספרו "שערי תפילה" שעליו בנה את סידורו. למרות שעיטר את ספריו בהסכמות גדולי דורו, התברר שחלק מהן מזויפות, כמו שהעיד על כך היעב"ץ בהקדמתו ל"לוח ארש". בגלל שינוייו וחידושיו שגם רבו בהם השגיאות והזיופים, זכה לביקורת מכמה גדולי הדור. הנודע ביהודה בהסכמתו להשגות ר' מרדכי מדיסלדארף על סידור רז"ה כתב עליו דברים אלה:

"ובעו"ה נשתבשו ספרי התפילה מאוד 'כבר קמו אב ובנו ר' אלי' ור' עזריאל ווילנא זה רבות בשנים והדפיסו סידור ודקדקו בו לפי כוחם ולפי ידיעתם. וקם אחריהם המדקדק הגדול שהיה מופלג מאד בחכמה זו, בעל "בנין שלמה", והדפיס סידור שקראו "שערי תפילה". אמנם לרוב קנאתו באלו שקדמוהו שינה כמה דברים בזדון, וכמה פעמים אגב חריפתיה שבשתיה, כי היה נקל בעיניו להמציא כללים חדשים אשר לא נזכר בהמדקדקים הראשונים. ולכן אף שהיה מופלג בחכמה זו אין לסמוך על מה שחידש".

כמו כן כתב נגדו יעב"ץ, בספרו "לוח ארש" הכולל כשש מאות השגות על סידור רז"ה. לוח ארש נכתב ע"י היעב"ץ בשנת תפ"ס, אך רק בשנת תקכ"ט, קרוב לסוף ימיו, הדפיסו. וכך כתב בתחילת הקדמתו ללוח ארש:

"נזדמן לידי סדר תפילות נדפס חדש מקרוב בא עם הגהות נקראים שערי תפילה. ועברתי בו משער לשער והנה מצאתי בו דברים לא שערום אבותינו ורבותינו זצ"ל. ניתץ השער בשלו הצער, הרס ופרץ הגדר בלי חמלה. שיבש נוסחאות ישנות התפוסות בידינו מזקנינו. הפך ומחה, דעתו הזחה כל דאלים גבר תתאה גבר זו כוחו. נכנס בתחום שאינו שלו לסתור לבנות שלא ברשות לשנות ככל העולה על רוחו. ראיתיו פעמים רבות נלכד במוקשי שיבושי חידושי הטעיות אשר קיננו במוחו. על כן בדקתי אחריו. כי היא מלאכת שמים. וביותר צריך להיזהר בה. שלא נטיל מום בקדשי בדק בית תפילתנו בניב שפתים".

למרות הביקורת שנמתחה עליו זכה הסידור למצוא חן בעיני רבים ממדפיסי הסידורים שאחריו, שהכניסו רבים משינוייו לסידוריהם כדי להתהדר בתואר "סידור מדויק ע"פ הדקדוק".

ד. סידור "ויעתר יצחק"
הסידור נתחבר ע"י יצחק סאטאנוב, נדפס לראשונה בברלין בשנת תקמ"ד [1784]. מחברו היה מוכשר אך קל דעת ונוטה אחר משכילי זמנו. גם בעיני המשכילים נודע כזייפן וכחסר אחריות, אשר נהנה מכך שהוא מוליך שולל את הקורא התמים. בסידורו הלך בדרכו של רז"ה, ושינה מדעתו מאות שינויים בנוסח התפילה המקובל, אותם כינס בספרו "ויעתר יצחק", עליו ביסס את סידורו. למרות שלא קיבל כל הסכמה לספרו ולסידורו, זכו שינוייו, בדומה לשינויי רז"ה, להיכנס לסידורים שנדפסו אחריו, ולהשתרש בנוסח אשכנז המקובל היום.

ה. סידור "שפה ברורה"
הסידור נערך ע"י המדקדק ובעל המסורה הגדול ר' וואלף היידנהיים, נדפס לראשונה ברעדלהיים (כיום חלק מהעיר פרנקפורט על מיין) בשנת תקס"ו [1806] (אחרי הדפסת המחזורים בשנת תק"ם [1780], ומאז ועד היום נדפסו ממנו (ומהמהדורה העממית שלו - "שפת אמת") קרוב למאתיים מהדורות.
נוסח הסידור בעיקרו הוא נוסח אשכנז מערבי (בניגוד לארבעת הסידורים הקודמים, שהם בנוסח פולין), אך גם נוסח פולין מצוין במקומות בהם יש הבדלי נוסחאות. בגלל ההערכה הרבה מגדולי דורו לה זכה רוו"ה, ובגלל תפוצתו העצומה של הסידור, אפשר לומר שזה הסידור בעל ההשפעה הגדולה ביותר על סידורי אשכנז המצויים כיום.
רוו"ה נמשך אחר סאטאנוב, והכניס רבים משינוייו (כמו גם רבים משינויי רז"ה) לסידוריו, ובעקבות זאת נשתבש נוסח אשכנז המצוי כיום בעשרות מקומות.

ו. בתקופה האחרונה
להלן רשימת סידורים בתקופה האחרונה:
פירושים לסידור, העוסקים במקורות, הערות דקדוק והשוואת נוסחאות החלו במאה התשע עשרה. א' לנדסהוט צרף לספר "הגיון לב" (קניגסברג 1845) ביאור מבוסס על אוסף עקבי של מקורות התפילות וחקירתן.
עסקו במחקר זה גם זאב יעבץ, אברהם ברלינר.
פירוש כולל מקורות הערות דקדוק והשוואות יש בסידור "עבודת ישראל" ליצחק בן אריה יוסף דב.
הסידור "אוצר התפילות" עם פירושי הרב שאריה ליב גורדון ובו מדור מיוחד לשינויי נוסחאות. נדפס בוילנה 1911.
סידור הכולל גם את דיני התפילה הכין ר' יעקב מליסא, בספר "דרך החיים", וכן ר' יחיאל מיכל ממיכיילשוק, בסידור "נהורא השלם".
בדורנו יצאו לאור סידורים על ידי דניאל גולדשמידט, וכן על ידי שלמה טל, שהוציא את סידורי כל העדות: אשכנז, ספרד ועדות מזרח, וכן מחזורים.

טקסט מלא של מחזורים וסידורים לפי מנהגי עדות ישראל

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
תפילות החסידים, נוסח ספרד של החסידים, מאיר מדן




הערות לערך:
שם המעיר: סידור של''ה שלפנינו בשיטת הרז''ה הוא מהמו''ל
הערה: הסידור של''ה שלפנינו היום אם יעיין בו תמצא שהולך בשיטת הרז''ה בשיטתו של תנועה קלה. אבל דע שזה אינו מהשל''ה או אפילו מנכדו המו''ל הראשון אלא מהמו''ל השני.
לעיון נוסף: חיים שפיעלמאן
חיים שפיעלמאן


שם המעיר: בצ"ר הלוי
הערה: ר"י עמדין הדפיס חלק מספרו לוח ארש ובו הגהותיו ודקדוקיו לפרקי אבות (בצרוף הקדמה מיוחדת להוצאה זו - "הצעה לספר לוח ארש") בסיום ספרו עץ אבות, שנדפס באמשטרדם בשנת תקיא.
מקור ההערה: http://hebrewbooks.org/19717

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן