לדף ראשי




גם הטור (או"ח סי' קל"ג) כתבו לסיום שחרית של חול, בנוסף ל"פטום הקטרת" והשיר שהלוים היו אומרים בביהמ"ק, כמו נוסחנו.
האשכנזים אינם אומרים אותו בחולאלא רק בשבת ויום טוב. יש אומרים הטעם מפני שהעם טרודים במלאכתם, ומשום טרחה דצבורא אין אומרים אותו בכל יום.
נראה מכמה פוסקים ראשונים כי אמרו "אין כאלהינו" רק בשבת.

בעל שבלי הלקט מביא בשם רבינו שלמה זצ"ל (רש"י):

לפיכך תקנו לומר "אין כאלהינו" בשבת, לפי שאין מתפללים י"ח ברכות כי אם שבע, לכן אומרים (ב"אין כאלהינו") 4 פעמים אין כאלהינו אין כאדונינו אין כמלכנו אין כמושיענו, ו- 4 פעמים "מי" ו- 4 פעמים "נודה" אין מי נודה - הרי אמן. ו- 4 פעמים "ברוך" הרי נראה כאומר 12 אמן. ושבע ברכות אנו מתפללים, הרי 18 כנגד שמונה עשרה ברכות שמתפללים בחול (שבלי הלקט סי' א' וסי' פ"ג הוצאת באבער, ובתניא סי' מ"א).

וביום הכיפורים אין אומרים "אין כאלהינו", כי אומרים "אהללה בקול רם" כנגד י"ח ברכות, ועוד כי בלאו הכי משלימים היום מאה ברכות, שהרי נוספה גם תפילת "נעילה" (מנהגי מהר"י טירנא מנהג של יום הכיפורים).

"פטום הקטרת" היא ברייתא במסכת כריתות (דף ו) ובירושלמי יומא (פרק ד' ה). ואומרים "פטום הקטרת" בסיום התפילה, שכן מברכים על המוגמר אחר הסעודה (ספר יעב"ץ), ואומרים הקטרת בתפילה כמו שאומרים הקורבנות על דרך "ונשלמה פרים שפתינו". גם קטורת מכפרת שנאמר באהרן "ויתן את הקטרת ויכפר על העם" (במדבר י"ז י"ב, יומא מ"ד ע"א). בזהר (פנחס דף רכ"ד.) נאמר:

"אמר בצינא קדישא (רשב"י) דבתר דצלותא איהי כקרבנא, מאן דיימא פטום הקטרת בתר תהילה לדוד - בטיל מותנא מביתא".

רצונו לומר: שהאומר "פטום הקטורת" יינצל ממיתת מגפה.

בספר המנהיג מביא מנהג פרובנס בצרפת לומר "אין כאלהינו" ו"פטום הקטרת" במוצאי שבת אחר "ויתן לך". והטעם כפי מה שאמרו חז"ל כי הקטרת מעשרת, ומעולם לא שנה אדם בה, כי נתנו להקטיר בכל יום לכהן חדש (תמיד פרק ו) למען נתעשר ונצליח (המנהיג דף ל"ה ע"ב).

המנהג לומר "אין כאלהינו" בכל יום הוא הוא אחד מהוראות הגר"א לתלמידיו שעלו לארץ ישראל, שעליהם לקבל עליהם מנהגים ספרדיים כמו: 1) הגבהת ספר התורה לפני הקריאה (נוהג עד היום בקרב פרושי ירושלים) 2) נשיאת כפיים מידי יום 3) אמירת "אין כאלהינו" בימות החול 4)אמירת "אשמנו בגדנו גזלנו..." רק פעם אחת בסליחות ובקינות. רוב האשכנזים אינם מודעים לתקנות אלה כי רוב ספרי הסליחות/קינות הינם תצלומים מהוצאות חו"ל ישנות, והמדפיסים החדשים לא מכירים התקנות האלה. (הערת אליהו נוב, מודיעין)

השיר שהלוים היו אומרים בביה"ק אומרים אחר "פטום הקטרת", והיא משנה בסוף מסכת תמיד, ובראש השנה דף ל"א ואבות דר"ג פרק א מפורטת, ונזכרו בו ששת ימי המעשה, יום השבת "מזמור שיר ליום השבת" וכו', ומוסיפים "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא...", כדי לומר אחריו קדיש.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן