לדף ראשי




ילדותו של ר' אליעזר
על ילדותו של ר' אליעזר יש דברים סותרים. לפי מקצת מקורות הצטיין ר' אליעזר בלמודיו, עד שהכירו בו מילדותו שנוצר לגדולות. פעם אחת ביום סגריר, כשלא נכנסו החכמים לבית הועד, נכנסו התינוקות, אמרו בואו נעשה בית ועד שלא יבטל. וישבו ודרשו על האותיות, וסיימו אותן, ועמדו חכמים גדולים בישראל. אמרו: ר' אליעזר ור' יהושע היו מבין אותם התינוקות (ירושלמי מגילה א:ט, ב"ר א:יא).

אגדה הנמצאת בכמה מקורות (ב"ר מב, תנחומא בובר, לך לך י, אבות דר"נ ו, פדר"א א-ב).
מתארת את תחילת לימודו של רבי אליעזר בדומה ללימודו של רבי עקיבא:

אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יג
אמרו עליו על ר' אליעזר בן הורקנוס כשבקש ללמוד תורה, חורשין הרבה היו לאביו והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה.
אמר לו אביו: [בני] מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין למחר בוא וחרוש על גב מענה. ישב לו על גב מענה והיה בוכה.
א"ל אביו: מה אתה בוכה?
א"ל שאני מבקש ללמוד תורה.
א"ל [והרי בן כ"ח שנים אתה ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא] לך וקח לך אשה והוליד ממנה בנים והוליכן לבית הספר.
היה מצטער שלוש שבתות עד שנגלה עליו אליהו.
א"ל עלה לך אצל בן זכאי לירושלים.
[עלה] ישב לו והיה בוכה.
א"ל בן מי אתה? ולא הגיד לו.
- מה אתה בוכה, מה תבקש?
א"ל ללמוד תורה.
א"ל מימיך לא נכנסת לבית הספר ולא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון?
א"ל לאו.
עמד ולמדו שלשתן.
א"ל מה אתה מבקש, לקרות או לשנות?
א"ל לשנות.
היה מלמדו שתי הלכות כל ימות השבת, ובשבת היה חוזר עליהם ומדבקן.
עשה שמונה ימים ולא טעם כלום, עד שעלה ריח פיו לפניו וטרדו מלפניו. וישב לו והיה בוכה.
א"ל למה אתה בוכה?
א"ל שהעמדתני מלפניך כאדם שהוא מעמיד מלפניו מוכה שחין.
א"ל בן מי את?
א"ל בן הורקנוס אני.
א"ל הלא את בן גדולי העולם, ולא היית מודיעני, היום את סועד אצלי.
א"ל כבר סעדתי אצל בני אכסניא שלי.
שלח רבן יוחנן לבני אכסניא שלו. אמר להם: אצליכם סעד אליעזר היום?
אמרו לו לאו. והרי יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום.
רבי יהושע בן חנניה ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבן יוחנן והרי יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום. וכיון ששמע ר' יוחנן בן זכאי, עמד וקרע את בגדיו. א"ל: אי לך ר' אליעזר, שהיית מושלך מבינותינו. [אבל אני אומר] לך כשם שעלה ריח פיך לפני, כך תהא משנת פיך יוצאה מסוף העולם ועד סופו. [קורא אני עליך] ושם האחד אליעזר (שמות י"ח ד').

אמרו בניו של הורקנוס לאביהם: לך ונדה את אליעזר מנכסיך. עלה לירושלים לנדותו מנכסיו, ומצא שם יום טוב לר' יוחנן בן זכאי, וכל גדולי המדינה מסובין אצלו. ...רבי יהושע רבי שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי הרי אביו של רבי אליעזר בא.
אמר להם עשו לו מקום. ועשו לו מקום והושיבוהו אצלו ביניהן.
אמר לו ריב"ז: אליעזר אמור לנו דבר אחד מדברי תורה.
אמר לו אמשול לך משל: למה אני דומה, לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס.
אמר לו אמשול לך משל: לה"ד לבאר הזאת שהיא מזלת ומוציאה מים מאליה כך את יכול לומר דברי תורה יתר ממה שנאמר למשה בסיני.

[א"ל ב' וג' פעמים ולא קבל עליו. יצא ריב"ז והלך לו, והיה ר' אליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני]. ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה.
רבי יהושע ור' שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לריב"ז בוא וראה רבי אליעזר יושב ודורש דברים [יותר] ממה שנאמר למשה בסיני, ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה.
בא ר' יוחנן בן זכאי מאחריו ונשקו על ראשו ואמר: אשריכם [אברהם] יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם.
אמר להם אביו של רבי אליעזר: למי אתם אומרים כך?
אמרו לו: לבנך אליעזר.
אמר להם: וכך היה צריך לומר אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם? לא היה צריך לומר אלא אשרי אני שיצא מחלצי.
היה רבי אליעזר יושב ודורש, ואביו עומד על רגליו.
א"ל: אבא, איני יכול להיות יושב ודורש ולומד דברי תורה ואתה עומד על רגליך. עמד והושיבו אצלו.
א"ל: בני, לא באתי לשבח הזה, ולא באתי אלא לנדותך מנכסי. ועכשיו שבאתי וראיתי ושמחתי בתלמוד תורתך, הרי אחיך מנודים מהם, והם נתונים לך במתנה.
א"ל: מוצל אני עד שאני שוה לכל אחד בהם.
א"ל: אילו בקשתי מלפני המקום כסף וזהב היה לו ליתן לי, שנאמר לי הכסף ולי הזהב [וגו']. (חגי ב' ח') אילו בקשתי ממנו קרקעות היה נותן לי, שנאמר לה' הארץ ומלואה (תהלים כ"ד א). לא בקשתי ממנו אלא שאזכה לתורה, שנאמר על כן כל פקודי כל ישרתי, כל ארח שקר שנאתי (שם קי"ט קכ"ח):

לימודו
רבו דימהו לבור סיר שאינו מאבד טיפה, ואמר עליו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה - מכריע את כולם (אבות ב:ח).
ר' אליעזר העיד על עצמו:

מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש וכו', ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם (סוכה כח:א).

כשלוש מאות הלכות מצאנו לר' אליעזר במשנה, והרבה מאות בברייתות ובשני התלמודים. כששאלוהו דבר שלא היה בידו מסורת מרבו היה משיב "לא שמעתי" (משנה נגעים ט:י, יא:ז), או שנמנע מלענות על השאלה (יומא סו:ב).
בשעת פטירתו אמר: הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי. הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים. הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת (סנהדרין סח:א).

כגדול הדור
לפני חורבן הבית, בחיי רבן יוחנן בן זכאי רבם, נחשבו ר' אליעזר וחברו ר' יהושע לגדולי הדור. שניהם היו מוזמנים בבית אבויה אביו של אלישע בן אבויה, בסעודת ברית מילה של אלישע (ירושלמי חגיגה ב:א). שניהם הוציאו את ארונו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים בשעת המלחמה האחרונה (גטין נו:א).
עם חורבן ירושלים ומעבר הסנהדרין ליבנה נמצא גם הוא בין חכמי יבנה, ונטל חלק חשוב בדיוני הסנהדרין. היה אחד מארבעת החכמים ביבנה שהיו בקיאים בלשונות הרבה (סנהדרין יז:ב). השתתף במשלחות לרומי בענייני האומה, יחד עם הנשיא רבן גמליאל וחכמים אחרים (ירושלמי סנהדרין ז:יג). יושב היה בלוד, ובית דינו בלוד נחשב לאחד מבתי הדין המשובחים (סנהדרין לב:ב). התחתן בבית הנשיאות, ונשא לאישה את אימא שלום (ע"ע), אחותו של רבן גמליאל דיבנה.

תקיפותו ונידויו
ר' אליעזר היה תקיף מאוד באופיו, והיה עומד על דעתו ולא היה מעביר על מידותיו (תענית כה:ב). תכונה זו הביאה עליו רעות רבות.
לאחר החורבן היה חשש להתפוררות העם ולהתפצלות הפזורה ליחידות בעלות מנהגים שונים. כנגד מגמה זו עמלו הסנהדרין להביא לידי הכרעה בכל המחלוקות, ולקבוע הלכה ומנהג אחיד לכל תפוצות ישראל. נגד שאיפה זו עמד ר' אליעזר, שבשמרו על המסורת שקיבל מרבותינו לא נכנע לדעת הרוב. במחלוקת אחת בעניין טומאה וטהרה (תנור של עכנאי) לא רצה לוותר על דעתו גם אחרי שעמדו למניין ורבו עליו חבריו (ב"מ נט:ב). כל חבריו, ובראשם הנשיא, רבן גמליאל גיסו, ראו בעמדתו זו של ר' אליעזר סכנה לאחדות האומה, ולא הייתה לפניהם דרך אחרת אלא לנדותו.
האגדה תספר פלאות על המאורעות שנתרחשו באותו מעמד:

"באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.
אמר להם: אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה...
אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם.
אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים.
חזר ואמר להם אם הלכה כמותי, כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע... אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה, אתם מה טיבכם?!...
חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום.
עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא! ...
אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר' אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו (=נידוהו). ואמרו מי ילך ויודיעו? אמר להם ר' עקיבא אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו. מה עשה ר' עקיבא? לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות.
אמר לו ר' אליעזר: עקיבא מה יום מיומים?
אמר לו: רבי, כמדומה לי שחברים בדילים ממך.
אף הוא קרע בגדיו, וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות, לקה העולם לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחיטים ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.
תנא: אף (=כעס) גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף. ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר' אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: "רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל. נח הים מזעפו".

מן היום ההוא ועד יום מותו ישב לו ר' אליעזר בודד ומנודה בביתו בלוד. בבית הועד שביבנה לא נשמע קולו יותר.
מאז לא הניחה לו אימא שלום, אשתו של ר' אליעזר ואחותו של רבן גמליאל, ליפול על אפיו, כדי שלא יבקש להעניש את אחיה הנשיא, האחראי לנידויו. יום אחד טעתה לחשוב שראש חודש הוא, ואין בו נפילת אפים, ולא השגיחה בו, ונפל על אפיו. כשעמדה על טעותה צעקה: קום, הרגת את אחי. בינתים יצא הקול: נפטר רבן גמליאל (ב"מ נט:ב).

פעם אחת עבר ר' אליעזר בשוק, ואישה אחת אספה את האשפה של הבית וזרקתה לחוץ, ונפלה על ראשו של ר' אליעזר. אמר בלבו: דומה אני שהיום חברי מקרבין אותי, שנאמר מאשפות ירים אביון (ירושלמי מו"ק ג:א). אבל תקוותו לא הוגשמה ולא קירבוהו עוד עד יום מותו.

מאמרו באבות רומז לניסיונו המר עם חבריו:

יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש (אבות ב:י).

כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. במקורות נמצאים כמה מסורות לגבי שיחתו האחרונה של רבי אלעזר עם חבריו ותלמידיו:

ברכות כח עמוד ב
תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: רבינו, למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם, ומנעו בניכם מן ההגיון, והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים, וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא.

סנהדרין סח עמוד א
תניא: כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחביריו לבקרו. הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו. ואותו היום ערב שבת היה, ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ תפליו. גער בו ויצא בנזיפה. אמר להן לחביריו: כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה. אמר להן: דעתו ודעת אמו נטרפה, היאך מניחין איסור סקילה ועוסקין באיסור שבות? כיון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו, נכנסו וישבו לפניו מרחוק ארבע אמות.
אמר להם: למה באתם?
- אמרו לו: ללמוד תורה באנו.
אמר להם: ועד עכשיו למה לא באתם?
אמרו לו: לא היה לנו פנאי.
אמר להן: תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן.
אמר לו רבי עקיבא: שלי מהו?
אמר לו: שלך קשה משלהן.
נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו, אמר: אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין. הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי. הרבה תורה למדתי - ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים, הרבה תורה לימדתי - ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת.

ברגעי חייו האחרונים שאלוהו הלכות בטומאה וטהרה, והוא ענה על כל דבר ודבר. המילה האחרונה שהוציא מפיו הייתה "טהור", ויצאה נשמתו בטהרה. עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: הותר הנדר, הותר הנדר! (סנהדרין סח:א).

שמותי
למרות שהיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, מבית הלל, נקרא בתואר 'שמותי' [=מבית שמאי] (ירושלמי שביעית סוף ט, ועוד) ואף מקשים מבית שמאי על ר' אליעזר (ירושלמי ביצה ד:ז). הוא שמר על מסורת בית שמאי, ולא זז ממנה. הוא לא אמר דבר שלא שמעו מרבותיו. דרכו במדרש הכתובים הייתה ללכת אחרי משמעותו הפשוטה של הכתוב, עד שפירש "עין תחת עין - ממש" (ב"ק פד:א). סגנונו היה עז ונמרץ, ומאמריו מצטיינים בחריפות. קיצוני היה בהשקפותיו החברתיות והדתיות.

תלמידיו
מתלמידיו יש להזכיר, מלבד ר' עקיבא שהיה תלמידו המובהק, את ר' אלעאי אביו של ר' יהודה ששנה משנת רבי אליעזר ומסרה לר' יהודה בנו, והודות לו נכנסה משנת ר' אליעזר למשנתנו (מנחות יח:א). באגדה מכונה ר' אליעזר בתואר "הגדול" (משנה סוטה ט:טו, בבלי ברכות ו:א, ועוד). ולעתים רחוקות גם בהלכה (קידושין לט:א, ועוד).

בדורות מאוחרים יחסו לר' אליעזר חיבור אגדי בשם פרקי דרבי אליעזר וכן הובאו בכמה מדרשים מאוחרים פרקים הכוללים שיחות על עוה"ב ימות המשיח וכדומה, הפותחים במלים "שאלו תלמידיו את ר' אליעזר" (תנא דבי אליהו זוטא, ועוד).

מדברי רבי אליעזר בן הורקנוס:
לימוד תורה ויחסי רב-תלמיד:

המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום לרבו, והחולק על ישיבתו של רבו, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו - גורם לשכינה שתסתלק מישראל (ברכות כז:ב);
כל המורה הלכה בפני רבו - חייב מיתה! (עירובין סג:א).
מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש וכו', ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם. (סוכה כח:א)
הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי. הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים. הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת. (סנהדרין סח:א)
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך, והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש. (אבות ב:י)

על אומות העולם:

"וחסד לאומים חטאת" - כל צדקה וחסד שגויים עושין - חטא הוא להם, שאינם עושין אלא להתגדל בו. (ב"ב י:ב)
האוכל פת גוים, כאוכל בשר חזיר (משנה שביעית ח:י).

על לימוד תורה לנשים:

כל המלמד בתו תורה כאילו למדה תפלות (משנה סוטה ג:ד).
ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים (ירושלמי סוטה ג:ד).
אין חכמה לאישה אלא בפלך (יומא סו:ב).

על התפילה:

העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים (משנה ברכות ד:ד).
"כשאתם מתפללים, דעו לפני מי אתם עומדים" (ברכות כח:ב).
מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר, והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבנו כמה ארכן הוא זה! אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבנו, דכתיב ביה (דברים ט:כה) "את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה" וגו'. שוב מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני ר' אליעזר, והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבנו, דכתיב (במדבר יב:יג) "אל נא רפא נא לה" (ברכות לד:א).
עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה (ברכות כט:ב).

משפחה:

כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים. (יבמות סג:ב)
שאלו את ר' אליעזר: עד היכן כבוד אב ואם? אמר להם צאו וראו מה עשה גוי אחד באשקלון, ודמא בן נתינה שמו, בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בשישים ריבוא שכר, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו (קידושין לא:א).
כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר - אינו אלא מקטני אמנה (סוטה מח:ב).

לעיון נוסף: (מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
שילוב הלכה באגדה במשנת ר' אליעזר בן הורקנוס, אברהם ארזי
עבודת מחקר מקיפה על רבי אליעזר בן הורקנוס: גילת, יצחק דב: משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה. תל אביב תשכ"ח



הערות לערך:
שם המעיר: אליה סגרון
הערה: מן הראוי לציין את הקפדתו גם כלפי תלמידיו כדברי הגמרא:
דתניא מעשה בר' יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני ר' אלעזר בלוד אמר לו מה חידוש היה בבהמ"ד היום א"ל נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית אמר לו יוסי פשוט ידיך וקבל עיניך פשט ידיו וקבל עיניו בכה ר' אלעזר ואמר (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם אמר לו לך אמור להם אל תחושו למניינכם כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו אהלכתא למשה מסיני עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית מה טעם בהרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה גולא קדשה לעתיד לבא והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית תנא לאחר שנתיישבה דעתו אמר יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן וחזרו

המפרשים מסבירים שם שהקפיד רבי אליעזר על כך שתלמידו לא אמר זאת בלשון כבוד, שהיה לו לומר "תלמידך אנו ומימך אנו שותים (כפי שמובא שאמרו תלמידי רבי יהושע לרבי יהושע) ועל כן היה נחשב אותו תלמיד כמורה הלכה בפני רבו.
מקור ההערה: גמרא בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב

שם המעיר: אליה סגרון
הערה: באופיו של רבי אליעזר ראוי לציין את המדרש המציין זאת במפורש:
ת"ר מעשה ברבי אליעזר שגזר שלש עשרה תעניות על הצבור ולא ירדו גשמים באחרונה התחילו הצבור לצאת אמר להם תקנתם קברים לעצמכם געו כל העם בבכיה וירדו גשמים שוב מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים הוו מרנני רבנן יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו
מקור ההערה: גמרא בבלי תענית כה עמוד ב

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן