לדף ראשי



1. רבי אליעזר בן יעקב הראשון
תנא בדור השני, סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השניה לספירה. חי עוד בזמן הבית, ראה את הבית בעיניו ותיארו בפרטות במסכת מדות.
לפי מסורת התלמודים ר' אליעזר בן יעקב שנה את מסכת מדות (ירושלמי יומא ב:ב, בבלי טז:א), ושמו נזכר במסכת זו כמה פעמים.
בתיארו את הלשכות ושמושן, בדונו על לשכות שונות, הוא אומר פעמיים: שכחתי מה הייתה משמשת (משנה מדות ב:ה, ה:ד), מכאן שתיאר הכול לפי מראית עיניו. הוא מספר על דודו אחי אמו שהיה כוהן ושמר בבית המקדש, ופעם אחת מצאו אותו ישן על משמרו ושרפו את כסותו (שם א:ב).
בן עזאי, תלמיד חבר לר' עקיבא, מספר כי מצא מגילת יוחסין בירושלים, והיה כתוב בה בין השאר: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי (יבמות מט:ב): הלכותיו מועטות, אבל הן כסולת נקייה, והלכה כמותו.


2. רבי אליעזר בן יעקב השני
תנא בדור הרביעי, באמצע המאה השניה לספירה. מתלמידו האחרונים של ר' עקיבא (ירושלמי חגיגה ג:א, ב"ר סא:ג). היה בין חכמי אושא, שנתאספו שם בשלהי השמד שלאחר מרד בר כוכבא, ודרש שם בכבוד אכסניא (שהש"ר ב:ה). כמה פעמים מצאנוהו חולק על תלמידי ר' עקיבא.

פעם בא עיור לעירו של ר' אליעזר בן יעקב. ישב ר' אליעזר בן יעקב על ידו. אמרו בני עירו: אילולא שאדם גדול הוא עיור זה, לא היה ר' אליעזר בן יעקב יושב לידו. נתנו לו פרנסתו בכבוד. אמר להם העיור: במה זכיתי לכך? אמרו לו: ראינו שר' אליעזר בן יעקב ישב לצדך. התפלל עליו תפילה זו: אתה גמלת חסד עם מי שנראה ואינו רואה, זה שרואה ואינו נראה יקבל פיוסך ויגמול לך חסד (ירושלמי סוף פאה).

מאמרו באגדה:

והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב:א) - נמשלו ישראל כחול, מה החול הזה אתה עושה גומא בערב ובשחרית אתה מוצא אותה שנתמלאה, כך ישראל אלפים שחסרו בימי דוד נתמלאו בימי שלמה (פסיקתא דרב כהנא יח:ב).

הערות לערך:
שם המעיר: בנימין ארליך
הערה: העובדה שאחי אמו שמר במקדש אין בה כדי להצביע על היותו כהן, שהרי רב עמדות שמירה נתפסו ביד לויים.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן