לדף ראשי



אמרו עליו: ר' אלעזר בשיטת ר' עקיבא רבו אמרה (כתובות מ:א). מסר גם בשם ר' יהושע (משנה נזיר ז:ד) ור' טרפון (תוספתא ב"ק א:ט).

בשעת השמד, כשגזרה המלכות שלא לסמוך חכמים , היה בין חמשת תלמידי ר' עקיבא שנסמכו על ידי ר' יהודה בן בבא:

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ח עמוד ב
שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תחרב, ותחום שסומכין בו יעקר; מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים: ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע, ורב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה; כיון שהכירו בהם אויבים, אמר להם: בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא עליך? אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין; אמרו: לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה!

אחרי ששקטה הארץ מהגזרות, ונתאספו החכמים באושא, לא נזכר שמו של ר' אלעזר עמהם. יש הסבורים שברח לנציבים שבבבל, אולם לפי מקור אחד חשב ללכת לנציבים, אך בעמדו על גבול הארץ חזר בו מכוונתו:

ספרי ראה פ
מעשה בר' אלעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים, אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד הימנו תורה, והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל. זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה (דברים יב:כט) "וירשת אתם וישבת בארצם", חזרו ובאו להם למקומם. אמרו, ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה

תלמידיו העריכו אותו מאוד, והעלו זכרונות מתקופת לימודם אצלו. בין תלמידיו אלה היה רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה:

עירובין דף נג עמוד א
אמר רבי: כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה. ...אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל - ואנו כמלא נקב מחט סידקית. ראשונים - רבי עקיבא, אחרונים - רבי אלעזר בן שמוע. איכא דאמרי: ראשונים - רבי אלעזר בן שמוע, אחרונים - רבי אושעיא בריבי. ואנו כמלא נקב מחט סידקית.

רבי אלעזר בן שמוע היה מתלמידיו האחרונים של רבי עקיבא שהעמידו את התורה לאחר מות כל תלמידי רבי עקיבא הראשונים:

יבמות דף סב עמוד ב
שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.

נוסחה אחרת של בחירת התלמידים נמצאת במדרש רבהF:

בראשית רבה פרשה סא
...ובסוף העמיד שבעה, רבי מאיר, ורבי יהודה, רבי יוסי, ור' שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע, ורבי יוחנן הסנדלר, ור' אליעזר בן יעקב, ואית דאמרי ר' יהודה, ור' נחמיה, ורבי מאיר, רבי יוסי, ורשב"י, ור' חנינא בן חכינאי, ורבי יוחנן הסנדלר. אמר להם: בניי, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו. תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה.

תלמיד חשוב אחר הוא איסי (או יוסף) הבבלי, הוא איסי בן יהודה, שהיה חביב מאוד על ר' אלעזר רבו (מנחות יח:א).
ר' אלעזר התייחס לתלמידיו בחיבה ובכבוד. אומר היה: יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך (אבות ד:יב).

שאלו תלמידיו את ר' אלעזר בן שמוע: במה הארכת ימים? אמר להן: מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא, ולא פסעתי על ראשי עם קודש, ולא נשאתי כפי בלא ברכה. (סוטה לט:א).

אגדה מאוחרת מספרת שפעם אחת טייל על שפת הים הגדול, וראה ספינה שנטרפה בים וטבעה עם כל אשר בה, ורק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום. כשהיה מבקש מאנשים שיתנו לו בגדים, היו מקללים אותו. כשראה זאת ר' אלעזר, פשט אחד מבגדיו והלבישו, לקחו לביתו והאכילו והשקהו, נתן לו מתנת כסף וליווהו לדרכו. לאחר זמן נעשה רומאי זה למלך, וגזר גזרות קשות על היהודים. שלחו את ר' אלעזר שישתדל לביטול הגזרה. בבואו לפני המלך הכירו מיד ונתן לו כל חפצו, ועוד הוסיף לו מתנות רבות (קה"ר יא:א).
אגדה אחרת מונה את ר' אלעזר בן שמוע בין עשרה הרוגי מלכות (מדרש אלה אזכרה, בית המדרש של ילינק, חדר ב' ).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן