לדף ראשי




רבותיו ודרך לימודו
בבבל היה תלמידם של רב ושמואל. בארץ ישראל היה ר' יוחנן רבו המובהק, אותו כיבד מאוד (יומא נג:א). פעם הקפיד עליו ר' יוחנן על שנוהג בשני דברים שלא כשורה: אינו דורש בשלומו, ואינו אומר הלכותיו בשמו. ר' יעקב בר אידי לימד עליו זכות: בדבר הראשון נוהג כמנהג הבבליים, שאין הקטן דורש בשלום הגדול, מתוך יראת כבוד; ואשר אינו מוסר הלכותיו בשמו, הרי הכול יודעים שר' אלעזר תלמידו של ר' יוחנן הוא (ירושלמי ברכות ב:א).

גם ריש לקיש טען נגדו שהוא משתמש במאמריו מבלי להזכיר את שמו (מנחות צג:ב). ואמנם, מעטים מאוד המאמרים של ר' אלעזר בשמם של ר' יוחנן וריש לקיש.

ר' יוחנן רצה ללמדו מעשה מרכבה ור' אלעזר השתמט, בנימוק שעדיין אינו בגיל מתאים לכך (חגיגה יג:א).
על יחסי הרב ותלמידו ניתן ללמוד ממקור זה:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב
רבי אלעזר חלש, על לגביה רבי יוחנן. חזא דהוה קא גני בבית אפל, גלייה לדרעיה ונפל נהורא. חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר. אמר ליה: אמאי קא בכית? אי משום תורה דלא אפשת - שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים! ואי משום מזוני - לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות! ואי משום בני - דין גרמא דעשיראה ביר. אמר ליה: להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא. אמר ליה: על דא ודאי קא בכית, ובכו תרוייהו. אדהכי והכי, אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה.

תרגום: רבי אלעזר חלה, בא אליו רבי יוחנן. ראה שהוא גר בבית אפל. גילה את זרועו ונפל אור. ראה שרבי אלעזר בוכה. אמר לו: למה אתה בוכה? אי משום תורה דלא הרבית - שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים! ואי משום מזונות [שחסר לך] - לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות! ואי משום בנים [שאין לך] – זו העצם של בני העשירי שמתו כל בניי. אמר לו: על היופי הזה שיבלה בעפר אני בוכה. אמר לו: על זה ודאי יש לבכות, ובכו תרוייהו. בין כך, אמר לו ר' יוחנן: חביבין עליך יסורין? אמר לו: לא הן ולא שכרן. אמר לו: הב לי ידך, נתן לו ידו והקימו [=הבריאו].

למד גם אצל ר' חנינא בר חמא, בעיקר אגדה, ואצל ר' אושעיא, ומסר בשמו כמה מאמרים בהלכה ובאגדה.
חכמי דורו והדורות הבאים מוסרים מאמריו בשמו. ר' אבהו מסר מאמרים רבים של ר' אלעזר באגדה (שבת קלד:ב, סוכה מה:א ועוד).

מהרה הגיע ר' אלעזר לעמדה עצמאית, ונחשב לתלמיד חבר של ר' יוחנן (ירושלמי סנהדרין א:א). ר' אלעזר נתמנה לדיין (ירושלמי שם, סוף ג), וכאשר התעורר אצלו ספק, היה פונה לר' יוחנן בשאלה (ירושלמי ב"ב ח:ד).

עסק בתורה מתוך התלהבות ודבקות: אמרו עליו על ר' אלעזר בן פדת, שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי (עירובין נד:ב).

עמד בקשר עם חכמי בבל, וכמה הוראות שלח מא"י לבבל (חולין פו:ב ועוד). גם רב יהודה שלח אליו שאלה לא"י (ירושלמי ב"ק א:א). כלל הוא: כל מקום שנאמר "שלחו מתם" הכוונה לר' אלעזר (סנהדרין יז:ב). נקרא "מרא דארץ ישראל" (יומא ט:ב).

מאמרותיו
על הצדקה:
גדול העושה צדקה יותר מן הקרבנות (סוכה מט:ב);
"גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה" (שם);
גדול המעַשה יותר מן העושה (ב"ב ט:א).
גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבנו (ב"ב ט:ב).
כיוון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום" (ברכות ו:ב).
"והנה עלה זית טרף בפיה" (ברא' ח:יא) - אמרה יונה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך, ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם (סנהדרין קח:ב).

על השלום:
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר כל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך. שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול; יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך; למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך;ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. (ברכות סד:א).

רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה [=לאחר שסיים תפילתו] אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות, ותרבה גבולנו בתלמידים, ותצליח סופנו אחרית ותקוה, ותשים חלקנו בגן עדן, ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך, ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך, ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה. (ברכות טז:ב).

כשראש הגולה שבבבל, מר עוקבא, פונה אליו בכתב בשאלה: בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו? עונה לו ר' אלעזר בפסוק (תהלים לט:ב): "אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני, אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי..." (גטין ז:א).

על המשפחה:
כל אדם שאין לו אישה אינו אדם (יבמות סג:א);
כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות (סוף גטין);

כל אדם שאין לו קרקע - אינו אדם. (יבמות סג:א);
אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם - אל ימנע עצמו מן הרחמים. (ברכות י:);
כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון. (כתובות קיא:א).

נפטר בשנת 279 לספירה.



הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: רבי חייא קבור בטבריה על ההר שמעל תחנת אגד

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן