לדף ראשי



הוזכר פעם אחת במשנה (אבות ד:כא), וכמה פעמים בתוספתא ובברייתות שבתלמודים.

היה חברם של רבי ור' ישמעאל בר' יוסי. שלושתם שבתו שבת אחת בחנות של בן פזי בלוד, והיה ר' פנחס בן יאיר יושב לפניהם (תוספתא אהלות יח:ח). היה רבו של ר' יהושע בן לוי.

מפורסמים דבריו נגד המסגפים עצמם. הנזיר חייב להביא בסוף נזירותו קרבן חטאת, לכפר "מאשר חטא על הנפש" (במדבר ו:יא), ועל כך שאל ר' אלעזר הקפר:

וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין. והלא דברים קל וחומר: מה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה (נדרים י:א).

מדברי ר' אלעזר הקפר:

עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשיות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל. (מגילה כט:א)
גדול השלום, שאין חותם כל הברכות אלא בשלום. (ספרי נשא קמד)
הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. (אבות ד:כא)

הערות לערך:
שם המעיר: דודגבע
הערה: מימרא נוספת של ר' אלעזר הקפר מופיעה באבות דרבי נתן נוסחא א פרק כו: "אל תהי כמשקוף העליון שאין יד בני אדם יכולה ליגע בה ולא כאיסקופה העליונה שמבלעת פרצופות, ולא כאיסקופה אמצעית שמנגפת הרגלים, אלא הוי כאסקופה התחתונה שהכל דשים בה, וסוף כל הבנין נסתר והיא במקומה עומדת"
והנה דווקא מבית מדרשו של ר' אלעזר הקפר נמצא המשקוף (העליון?) ובו הכתובת : "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר" (נמצא בכפר דבורה - 5 ק"מ מצפון מזרח לגשר בנות יעקב. נתגלתה ע"י ש' גוטמן וד' אורמן. מופיע בספרו של יוסף נוה - על פסיפס ואבן-הוצאת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה/ כרטא. תשל"ח)

שם המעיר: מאיר אריאל
הערה: בכתובת שנמצאה בגולן כתוב שמו-אליעזר- ולא אלעזר כפי שמופיע במקורות.התייחסות לגלוי זה,במשניות קהתי במהדורה חדשה בה שינה את שם התנא לאליעזר. אך צריך לציין שחילופי השם אלעזר - אליעזר נפוצים לאורך כל תולדות ישראל ואולי דווקא השם אלעזר שהוא ה"נוסח הקשה" הוא הנכון

מקור ההערה: עיון

שם המעיר: נוריאל לסרי
הערה: כידוע שהרבה מן התנאים היו עובדים לפרנסתם,ועל שם העיסוק שבו הם היו עובדים ניקראו שמותם כמו ר' יצחק נפחא,שהיה נפח,ור'יוחנן הסנדלר ועוד,גםר' אליעזר הקפר נקרא בשם זה כנראה שהיה מתעסק ביינות המופקים מהצלף,שהפרי שלו כידוע נקרא בשם קפריסין ואיתו בן הייתר אפשר לעשות יין שעל זה כתוב בפרשת הקטורת "יין קפריסין" למה הוא בא כדי לשרות בו את הציפורן הוי אומר שהצלף פירותיו מאוד עזין וקשין ור' אלעזר היה מפיק את היין מהצמח בכדי להיתפרנס ולכן שמו ניקרא הקפר שזה קיצור של קפריסין ובנוסף מכיוון שר' אלעזר הקפר היה מומחה ביינות לא מן הנמנע שיש לו הרבה ממרות ושיטות בנושא של יין בעיקר במסכת נזיר המתעסקת בכך,
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: צבי לפר
הערה: שלום רב
לפקע הצלף (שאותו מחמיצים כשימורים) אין טעם אלא הוא מחדד טעמם של המזון המוגש. יין קפריסין אינו יין מפרי או ניצן הפרח אלא יין שהוסיפו לו פקעות של צלף. שמו הערבי של הצלף הוא קאפר ומכן כנויי קפריסין.

שם המעיר: כתם אור
הערה: אין כל פגם בעובדה שהמשקוף היחידי בעולם (עד כה) הנושא את הכיתוב "..בית מדרשו.." נושא את שמו של התנא שהמליץ לשומעי לקחו, לא להיות כמשקוף העליון.
התנא לימד שאדם המתבצר במגדל השן ואינו מחלק את חכמתו עם אחרים ,אינו יורד אל העם ואינו מעלה את החלשים אליו- לא נכונה דרכו.המשקוף יכול להיות מאד חזק ומעוטר לתלפיות אך אם אין יד האדם נוגעת בו -מה הועילו חכמים בתקנתם?
הוא הדין באסקופה העליונה , שאמנם בבית עושה את תפקידה היטב: מונעת כניסה של לכלוך ואבק דרכים מרשות הרבים אל תוך הבית. אך בן אדם לא ילמד להיות כמותה. האסקופה ,בהיותה בולטת מאוד מעל קו פני הרחוב , מהווה מכשול לבריות הרוצות להכנס הביתה. ולכן - כדי לא להתקל בה- היו כובשים פניהם בקרקע
ומבחינים בה בזמן.אך מהאדם אנו מצפים שירים ראשו ויראה מי ומה סובב אותו וייתיחס לכל מה שישנו בנישה
האקולוגית והחברתית שלו.
האסקופה הבינונית בולטת מעט מעל לפני האדמה , ומהווה משל לאנשים המשימים עצמם צנועים וענווים, אך אוי לו למי שיפגע בהם אפילו בשוגג...
ורק הצנועים האמיתיים, שמשימים עצמם כאסקופה נדרסת נחשבים בעיני האלוהים ונכונה להם תהילת העולם הזה
ואושרו של העןלם הבא.

שם המעיר: יוני
הערה: הצצה אל עולמו של תנא גולני – רבי אליעזר הקפר / ורד אליצור (נעם)
http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/al-atar4-5_vered.pdf

שם המעיר: ירון
הערה: שמו הלטיני של צמח הצלף הוא Capparis ומכאן יתכן ונגזר שמו של התנא ולא בהכרח ככקיצור של קפריסין.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן