לדף
ראשי
אמי (אימי)
ר' אמי - אמורא ארצישראלי מפורסם בדור השלישי, בסוף המאה השלישית ובתחילת המאה הרביעית לספירה. עמד בראש ישיבת טבריה אחרי מות ר' יוחנן ור' אלעזר (אגרת רב שרירא). רבו המובהק היה ר' יוחנן, אותו הוא משמש כתלמיד לרבו, מלווהו בדרכיו ותומכו בזרועו (כתובות סב:א). אחרי מותו התאבל עליו כעל אביו (מו"ק כה:ב). מוסר מאמרים בהלכה ובאגדה בשם ר' יוחנן, ריש לקיש ור' אלעזר, וכן בשם ר' אושעיא, ר' חנינא, ר' ינאי ור' יהושע בן לוי. חברו ובן זוגו היה ר' אסי. פעמים רבות מובאות הלכות בשם שניהם, או בשם אחד מהם, בלי לזהות מי מהם, או כמחלוקת ביניהם. יחד הוסמכו להוראה. שניהם היו כוהנים ונשתבחו בחסידותם. היו בטבריה שלושה עשר בתי כנסיות, אבל הם העדיפו להתפלל בין העמודים, במקום שבו עסקו בתורה (ברכות ח:א, ל:ב). בשבתם "בין העמודים" היו מפסיקים מלימודם, מקישים על הדלת ומכריזים: מי שיש לו דין - שיכנס (שבת י:א). ר' אמי, ר' אסי ור' חייא בר אבא, יצאו בשליחותו של ר' יהודה נשיאה לעיירות בארץ ישראל לבדוק את מצב החינוך. הם נפגשים עם "שומרי העיר" - הסופרים מלמדי המקרא, והמשנים - מלמדי המשנה (ירושלמי חגיגה א:ז). ר' אבהו מעביר שאלות לשלוש החכמים האלה (ירושלמי יבמות ד:א). בימי רב הונא, ראש ישיבת סורא, היו ר' אמי ור' אסי כפופים לו (מגילה כב:א). אחרי מות רב הונא נחשב ר' אמי, ראש ישיבת טבריה, לבעל הסמכות בדור. וכך פתח אגרת הדנה בדבר הלכה: מיני אמי בר נתן תורה יוצאה לכל ישראל (גטין מד:א). אפילו רב נחמן ורבא שלחו אליו את שאלותיהם (שם סג:ב). בתוקף משרתו עמד בקשרים עם בית הנשיאות. פעמים אחדות ליווה את ר' יהודה הנשיא השני לחמת גדר (ירושלמי ע"ז ב:ב). עם זאת מתח ביקורת על הנשיא, הממנה חכמים בשל תשלום כסף (ירושלמי בכורים ג:ג). ממאמריו: דאגה בלב - איש ישחנה. רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישיחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה - לאחרים (סנהדרין ק:ב). יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|