לדף ראשי



יליד נהרדעא ומראשי חכמיה (ב"ב לא:א, ועוד). למד אצל חכמי העיר: רב זביד ורב דימי, ואצל מזקני פומבדיתא (עירובין עט:ב).

היה ראש ישיבה בעירו, והתקין בה תקנות (סוכה נה:א, ברכות יג:א). היה נכבד על בני עירו, ואחרי דרשתו בשבתא שבחג, היו נושאים אותו על כתף עד ביתו (ביצה כה:ב).
לישיבתו התקבצו כמה מראשי הדור, וכמה פעמים מוצאים במחיצתו את מר זוטרא ורב אשי. על חברותים ויחסיהם מעידה שיחה זו:

אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי, אמרי: כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה. (ברכות נה: ב).
תרגום: אמימר ומר זוטרא ורב אשי ישבו יחד, אמרו: כל אחד ואחד מאתנו יאמר דבר שלא שמעו חבריו. ואמנם כל אחד מהם מסר על דרך להינצל ממזיקים.

סיפור אחר מתאר את התנהגותם כאשר כיבד אותם אריסו של מרי בר איסק בפירות, ולא ידעו אם לאריס יש רשות לכבד אורחים בפירות שאינם שלו:

אמימר ומר זוטרא ורב אשי אקלעו לבוסתנא דמרי בר איסק, אייתי אריסיה תמרי ורימוני ושדא קמייהו. אמימר ורב אשי אכלי, מר זוטרא לא אכיל. (בבא מציעא כב: א).

ישבו לפניו כתלמידים רב אשי, רב אחא בנו של רבא (פסחים קג:ב), רב גמדא (כתובות סג:ב), רב מניומי בנו של רב ניחומי (שם סט:א) ואחרים. ראש הגולה רב הונא בר נתן היה מקורב אליו (זבחים יט:א), ומסר את מאמריו (ב"ב נה:א).

עסק בעיקר בהלכה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן