לדף ראשי




בן העיר סוכו שביהודה. תלמידו וממלא מקומו של שמעון הצדיק כנשיא. חי ופעל דור אחד או שניים לפני מרד החשמונאים, כשהתחילו פושעי ישראל להתחבר ליוונים, כדי להעביר את היהודים על דתם.

לא נשארו פרטים על תולדות חייו, פעולותיו ותורתו, מלבד מאמרו: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם (אבות א:ג).

המשך הסיפור מובא באבות דרבי נתן, פרק חמישי משנה א-ב:

א. אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק.
הוא היה אומר:
אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,
אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס,
ויהי מורא שמים עליכם,
כדי שיהיה שכרכם כפול לעתיד לבא:

ב. אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו,
והיו שונים לתלמידים, ותלמידים לתלמידיהם.
עמדו ודקדקו אחריהן, ואמרו: מה ראו אבותינו לומר דבר זה, אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית?
אלא, אילו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר, ויש תחיית המתים, לא היו אומרים כך.
עמדו ופירשו מן התורה, ונפרצו מהם שתי פרצות: צדוקין וביתוסין.
צדוקים על שום צדוק, ביתוסין על שום ביתוס.
והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם, שלא היתה דעתן גסה עליהם. אלא צדוקים אומרים:
מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה, ובעולם הבא אין להם כלום:

פירוש שגוי לדבריו של אנטיגנוס הביא להתפתחותן של הכתות שכפרו בחיי העולם הבא. כוונתו הייתה לומר: עבדו את ה' מאהבה ולא רק מיראת העונש או מתקווה לשכר. ואילו השניים הבינו שאין שכר ועונש. הם כפרו בתחיית המתים, ויסדו את שתי הכתות של הצדוקים והבייתוסים.

שני תלמידיו של אנטיגנוס, יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, הם בני הזוג הראשון.


הערות לערך:
שם המעיר: דוד תעשה
הערה: נוסחת כתבי היד של יהודי תימן למסכת אבות בדברי אנטיגנוס היא: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס".
נוסחה זו תואמת גם לנוסחת אבות דרבי נתן נוסחא ב'.
ונראה לי שרק על פי נוסחא זו אפשר להבין את העובדה ששני תלמידיו הבינוהו שלא כהלכה ויצאו לתרבות רעה.

שם המעיר: עמיחי
הערה: תודה לתגובה הקודמת. כך גם מדוייק אצל כמה מרבותינו, ואכן האמירה היא חזקה יותר, אך גם יכולה לגרום לטעות [צדוק וביתוס]. אולי זו הסיבה, שברבות השנים, מישהו "תיקן" את דברי אנטיגנוס איש סוכו, וכך יצאנו נשכרים פעמיים - גם גרסה שמונעת טעות, וגם דברי התנא עצמו.
מקור ההערה: הערה אישית

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן