לדף ראשי




חברו של ר' אמי, כמוהו היה גם הוא כוהן. יליד בבל שעלה לא"י ולמד תורה יחד עם ר' אמי בישיבת ר' יוחנן בטבריה.

בבבל למד בבית מדרשו של שמואל בנהרדעא, אולי גם בסורא אצל רב הונא שהוא קורא לו "ראש לראשי המטות" (ירושלמי חגיגה א:ח). סיפר שכשהיה בבבל לא היה יכול להרים ראשו בפני רב הונא (מו"ק כה:א).
בעלותו לא"י, היה רבו המובהק ר' יוחנן (שבת מה:ב). העריץ את רבו מאוד. בשמעו מפיו חידוש אמר: אילו לא עליתי לא"י אלא לשמוע דבר זה - דיי! (ירושלמי סוף ערלה). כחברו רב אמי היה גם הוא דבק ברבו מאוד, מלווהו בדרכיו ומשמשו (כתובות סב:א). מוסר הוא הרבה מאמרים בשמו של ר' יוחנן. היה ביחסים טובים עם ריש לקיש. פעם כאשר היה ר' אסי בסכנת שבי, היה ריש לקיש מוכן למסור את נפשו להצילו (ירושלמי תרומות סוף ח).

חברו ובן זוגו היה ר' אמי. פעמים רבות מובאות הלכות בשם שניהם, או בשם אחד מהם, בלי לזהות מי מהם, או כמחלוקת ביניהם. יחד הוסמכו להוראה. שניהם היו כוהנים ונשתבחו בחסידותם. היו בטבריה שלושה עשר בתי כנסיות, אבל הם העדיפו להתפלל בין העמודים, במקום שבו עסקו בתורה (ברכות ח:א, ל:ב). בשבתם "בין העמודים" היו מפסיקים מלימודם, מקישים על הדלת ומכריזים: מי שיש לו דין - שיכנס (שבת י:א).

ר' אמי, ר' אסי ור' חייא בר אבא, יצאו בשליחותו של ר' יהודה נשיאה לעיירות בארץ ישראל לבדוק את מצב החינוך. הם נפגשים עם "שומרי העיר" - הסופרים מלמדי המקרא, והמשנים - מלמדי המשנה (ירושלמי חגיגה א:ז). ר' אבהו מעביר שאלות לשלוש החכמים האלה (ירושלמי יבמות ד:א).

ר' אלעזר, תלמידו הראשון של ר' יוחנן, היה חברו. ר' אסי רצה ללמדו מעשה מרכבה, אולם ר' אלעזר סרב (חגיגה יג:א). מכבד היה את ר' אסי מאוד וקרא לו "מופת הדור" (חולין קג:ב). חכמי דורו והדורות הבאים מביאים מאמרים בשמו. ר' אסי הוא מן החכמים המוזכרים ביותר בשני התלמודים.

היה גומל חסדים, ובייחוד עם הגרים (ירושלמי חגיגה א:ז). האגדה מספרת שאיש אחד חלם שראה את הרקיע נופל, ואחד מתלמידי ר' יוחנן היה סומכו שלא ייפול. העביר לפניו ר' יוחנן את כל תלמידיו, למען יכיר את מי מהם ראה בחלומו, והלה הכיר את ר' אסי (ירושלמי כלאים ט:ג).

כשמת ר' אסי, מספר הבבלי, נעקרו כל האילנות (מו"ק כה:ב). הירושלמי מספר שבאותו יום נפל מבצר טבריה (ע"ז ג:א).
אחרי פטירתו נתכנסו חכמים לאסוף את שמועותיו המרובות (קידושין יג:א).

ממאמריו באגדה

דרש רבי עוירא: לפעמים אמרי בשם רבי אמי, ולפעמים בשם רבי אסי:
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, כתוב בתורתך: אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר: ישא ה' פניו אליך?! - אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. (ברכות כ:ב)
קשה היא הפרנסה כפליים כלידה. (ב"ר כ:ט)
לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. (חולין פד:ב)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן