לדף
ראשי
אשי
רב אשי, גדול אמוראי בבל בדור השישי, ועורך התלמוד הבבלי. (352-427) נולד בשנת 352, בשנת מותו של רבא (קידושין עב:ב). רבו המובהק היה רב כהנא מפום נהרא. רב אשי הקים מחדש את ישיבת מתא מחסיא, שהייתה סמוכה לסורא, שנעזבה מימות רב חסדא. ששים שנה עמד בראש הישיבה. סידור התלמוד הבבלי ועריכתו מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר (ב"ב קנז:ב). לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות. המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא "רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה" (ב"מ פו:א). רש"י מבאר: "סוף כל האמוראין... רב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות, כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה...".רב אשי ורבינא לא היו המסדרים הראשונים והיחידים של התלמוד הבבלי, שהרי יש הרבה סוגיות בתלמוד שעל פי תוכנן, לשונן וסגנונן אפשר לראות שהיו מסודרות זמן רב לפני רב אשי. רוב דברי האמוראים הראשונים הגיעו לרב אשי כשהם מסודרים כפי שהם בתלמוד לפנינו, ובעיקר פירוש המשנה, שנשנה והתפרש החל מן האמוראים הראשונים. רב אשי סידר את החומר של הדור הקודם לו, וערך את החומר הרב, שהגיע אליו מסודר מבתי מדרש שונים, בלשונות שונות ובגרסאות שונות. ברר את אמיתת הגרסאות, ומסר לאומה תלמוד מסודר ומשוכלל. גורמים שונים עזרו לרב אשי בביצוע המפעל הכביר שנטל על שכמו, שהקיף תקופה של מאות שנים. יש להניח שמפעל זה נעשה על ידי ועד גדול של חכמים, שהתרכז בישיבת סורא, בראשו עמד רב אשי. דבר זה נתאפשר בראש וראשונה הודות לתנאים פוליטיים נוחים ומצב כלכלי טוב. בבבל מלך המלך איזגדר השני, שיחסו לכל אזרחיו היה הוגן. בייחוד התייחס בחיבה ליהודים, ואת חכמיהם הוקיר. תחת שלטונו היה מצבם הכלכלי של יהודי בבל טוב למדי, והם נהנו מחופש יחסי. תנאים אלה איפשרו את המנוחה הדרושה לחכמי ישראל לביצוע המפעל הכביר. נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" (גטין נט:א). היו לו נכסים מרובים ויערות (מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב). בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד. משפחתו ואישיותו חותנו היה רמי בר אבא, שהיה תלמיד חכם (חולין קיא:א). בנו מר בר רב אשי, היה מחכמי הדור השביעי וישב על כיסא אביו, ובן אחר שלו, רב סמא, היה תלמיד חכם (כתובות סט:א). היה בעל מידות תרומיות. כאשר באה לפניו שאלה בענייני טריפות, היה אוסף את כל הטבחים במתא מחסיא ומשתפם בהוראה (סנהדרין ז:ב). כשנתגלה סדק בבניין ישיבת מתא מחסיא, והיה צורך לסתרו על מנת לבנותו מחדש, הכניס את מיטתו לבנין וגר שם בכל תקופת הבנייה, שלא יתרשלו לגמור את הבניין (ב"ב ג:ב). אמר רב אשי: כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל, אינו תלמיד חכם. שנאמר: "וכפטיש יפוצץ סלע". (תענית ד:א) יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|