לדף ראשי



היה מתלמידי בית שמאי, אבל במחלוקת את סומכים על הקרבן ביום טוב, היתה דעתו כבית הלל, שסומכים על הקרבן. בתלמוד הירושלמי מובא סיפור זה:

מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה. חֲבְרו עליו תלמידי בית שמאי. התחיל מכשכש בזנבה, אמר להן: ראו, נקיבה היא, ושלמים הבאתיה. הפליגן בדברים והלכו להן. לאחר ימים גברה ידן של בית שמאי, וביקשו לקבוע הלכה כדבריהם. והיה שם בבא בן בוטא, מתלמידי בית שמאי, ויודע שהלכה כבית הלל. פעם אחת נכנס לעזרה ומצאה שוממת. אמר: ישמו בתיהן של אלו שהישמו את בית אלהינו. מה עשה? שלח והביא שלשת אלפים טליים מצאן קדר, וביקרן ממומין, והעמידן בהר הבית. ואמר להן: שמעוני אחיי בית ישראל, כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך, יביא שלמים ויסמוך. באותה השעה נקבעה הלכה כבית הלל, ולא אמר אדם דבר (תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב דף עח).

מתורתו ודעותיו לא נודע מאומה, לעומת זה סופר הרבה על חסידותו, ענוותנותו, חכמתו וצדקתו:

אמרו עליו על בבא בן בוטי, שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכיפורים יום אחד. אמר: המעון הזה! אילו היו מניחים לי הייתי מביא, אלא אומרים לי: המתן עד שתיכנס לספק. (משנה כריתות ו:ג)

היה שופט בירושלים, והפליגו בשבח חכמתו ודרך חקירתו עד שהוציא לאור משפט צדק (גטין נז:א).

האגדה מספרת על בבלי שנשא לו אישה בת א"י, שלא הבינה את שפתו הארמית-בבלית. כאשר ציווה עליה שתביא לו שני בוציני (אבטיחים, בארמית-בבלית) הלכה והביאה לו שני נרות (בארמית הארצישראלית בוציני=נר). בכעסו אמר לה: לכי שברי אותם על ראש בבא (בבא=דלת בארמית-בבלית, כלומר על המפתן). הלכה ושברה את הנרות על ראשו של בבא בן בוטא. אמר לה: למה עשית לי כן? אמרה לו: כך ציווני בעלי. אמר: את עשית רצון בעלך, המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא (נדרים סו:ב).

כאשר הרג הורדוס את החכמים, השאיר את בבא בן בוטא, כדי להתייעץ בו, אבל ניקר את עיניו. פעם בא אליו מחופש, ישב לפניו, החל לדבר רעות בהורדוס, וביקש ממנו שיקלל את העבד הרע הזה... בבא בן בוטא ניזהר מלהוציא דבר רע מפיו. לבסוף גילה שהוא הורדוס, שבא לנסותו, והביע לפניו את חרטתו על מעשיו. כששאל את בבא בן בוטא אם יש לו תקנה, הציע להורדוס לבנות מחדש את בית המקדש (ב"ב ג:ב-ד:א).

יוספוס בקדמוניות מזכיר את משפחת בני בבא שהייתה בימי הורדוס, ואפשר שבבא בן בוטא היה מאותה משפחה.


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: אם בבא בן בוטא היה כל כך עניו איך אפשר להבין שאמר לאותה אשה הקב"ה יוציא ממך שני בנים בנים כבבא בן בוטא , זאת אומרת כמוני . אולי היה צריך לומר תלמידי חכמים וכו...???

תודה רבה
דוד יפרח

שם המעיר: משה
הערה: לדוד שלום
צריך לבדוקמה המשמעות של המילה עניו. כנראה שאין פירושה "מי שאינו יודע את ערכו".

שם המעיר: מענדי
הערה: בגמ' מסכת ביצה דף כ ע"א מובא סיפור זה בשינוייים משמעותיים כדי לציין גם לשם
מקור ההערה: מסכת ביצה דף כ' ע"א

שם המעיר: למשה שלום
הערה: אתה צודק. פרופ' משה ארנד ז"ל בספרו "חינוך יהודי בחברה פתוחה: פרקי עיון במקורות, מהדורה חדשה תשס"א, מקדיש את פרק ד לחינוך למידות ולענווה. בסיכום הפרק, לאחר עיון במסילת ישרים, ברמח"ל ובנצי"ב, הוא מגדיר ענווה כהתייחסות עניינית ולא אישית אל כל דבר שבעולם.
מקור ההערה: יוספה רחמן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן