לדף ראשי




שמעון בן זומא, שנקרא כרגיל "בן זומא", היה מן התנאים בדור השלישי. כחברו ובן זוגו, לשם ולגורל, שמעון בן עזאי, לא הגיע לסמיכה, ונשאר כל ימיו תלמיד לחכמי יבנה (הוריות ב:ב, קידושין מט:ב ורש"י שם). הוא ובן עזאי דנו לפני חכמים (סנהדרין יז:ב). הוא נחשב לחכם, עד שאמרו עליו: הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה (ברכות נז:ב).
הלכות מעטות הובאו בשמו, ובהן הוא עוסק במדרש הכתובים: קושר את ההלכות עם התורה הכתובה, ומוצא את מקורן בפסוק. עם מותו אמרו שבטלו הדרשנים (משנה סוטה ט:טו).

להלן מבחר מאמרים של בן זומא:

משנה ברכות א ה
מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח:

משנה אבות ד א
בן זומא אומר:
איזהו חכם? הלומד מכל אדם שנאמר (תהלים קי"ט) מכל מלמדי השכלתי;
איזהו גבור? הכובש את יצרו שנאמר (משלי טו /טז/) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר;
איזהו עשיר? השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא;
איזהו מכובד? המכבד את הבריות שנאמר (שמואל א' ב') כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:

תוספתא ברכות פרק ו הלכה ב
בן זומא כשראה אוכלסין בהר הבית אומר: ברוך מי שברא את אלו לשמשני. כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמה אחת, עד שזרע וחרש וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה, ואחר כך אכל. ואני עומד בשחרית ומוצא אני את כל אלו לפני. כמה יגע אדם הראשון, ולא לבש חלוק עד שגזז ולבן ונפס וצבע וטווה וארג ואחר כך לבש. ואני עומד בשחרית, ומוצא את כל אלו לפני. כמה אומניות שוקדות ומשכימות, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני.
וכן היה בן זומא אומר: אורח טוב מהוא אומר? זכור בעל הבית לטוב. כמה מיני יינות הביא לפנינו, כמה מיני חתיכות הביא לפנינו, כמה מיני גלוסקאות הביא לפנינו, כל שעשה לא עשה אלא בשבילי. אבל אורח רע מהוא אומר? וכי מה אכלתי לו, פת אחת אכלתי לו, כוס אחת שתיתי לו, כל מה שעשה עשה לצורך אשתו ובניו. ואומר זכור כי תשגיא פעלו וגו'

תוספתא חגיגהפרק ב הלכה ג
ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזיי ובן זומא אחר ור' עקיבא. אחד הציץ ומת. אחד הציץ ונפגע. אחד הציץ וקיצץ בנטיעות. ואחד עלה בשלום וירד בשלום.
בן עזיי הציץ ומת, עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו.
בן זומא הציץ ונפגע, עליו הכתוב אומר דבש מצאת אכול דייך וגו'.
אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשריך וגו'.

חגיגה דף טו עמוד א
תנו רבנן: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית, וראהו בן זומא ולא עמד מלפניו. אמר לו: מאין ולאין בן זומא? - אמר לו: צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים, ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד, שנאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים - כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת.
אמר להן רבי יהושע לתלמידיו: עדין בן זומא מבחוץ. מכדי 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים', אימת הוי? - ביום הראשון, הבדלה - ביום שני הוא דהואי, דכתיב 'ויהי מבדיל בין מים למים'.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן